תפ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
|
42731-07-12
30/09/2014
|
בפני השופט:
יוסף אלרון
|
- נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשמים:
1. עדנאן זאהדה (עציר) 2. בהא בכרי (נדון)
|
גזר דין |
הנאשם הורשע בתום שמיעת ראיות בעבירת רצח, לפי סעיף 300(א)(2) +301 ובעבירות נשק לפי סעיף 144(א)+(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").
לא נשוב על מכלול הפרטים שפורטו על ידינו בהרחבה בהכרעת הדין, נציין רק כי הנאשם הורשע ברציחתה של נסרין (מרלן) מוסראתי ז"ל ביום 28/05/12, בכך שירה בה מטווח קצר בשני כדורי אקדח , בעת שהלכה במרכז כפר יאסיף.
אחד הקליעים שירה הנאשם במנוחה פגע בצווארה משמאל, עבר דרך שרירי הצוואר וגרם לשבר מרוסק של בסיס הגולגולת מימין; הקליע האחר פגע בגב מצד שמאל ועבר דרך הריאה השמאלית, הלב והריאה הימנית. מותה של המנוחה נגרם מנזק חמור ללב ולריאות וממעבר קליע דרך הגוו.
לאחר הירי נכנס הנאשם אל רכב של אדם אחר אשר מילטו אל מחוץ לכפר.
המנוחה הותירה אחריה שני ילדים רכים בשנים.
בהכרעת הדין עמדנו על פרטים נוספים אשר סבבו את סיפור חייה של המנוחה, ובין היתר העובדה כי עובר לרציחתה, שהתה המנוחה במקלטים לנשים מוכות, בשל חשש לחייה, מצד משפחת בעלה, עורסאן מוסראתי, כאשר ילדיהם היו בחזקת משפחתו של זה האחרון שסירבו להחזירם לחזקת המנוחה.
עוד ציינו, כי בין המנוחה לבעלה עורסאן, התנהלו הליכי גירושין בבית הדין השרעי כאשר מתיק הרווחה בעניינה של המנוחה ניתן היה ללמוד על קיומו של סכסוך בין בעלה ומשפחתו לבין המנוחה, ועל אלימות פיזית ומילולית כלפי המנוחה, עובר לרציחתה.
בשלב הראיות לעונש, הוגשה הצהרת נפגע עבירה, מטעם אבי המנוחה, מר עלי מוסראתי (ט/3) אשר אף העיד בפנינו ותיאר את המנוחה בכאב רב ומן הראוי להביא את ליבת דבריו כלשונם:
"[...] ילדה שלי, אוהבת חיים, אמא של הילדים, אמא הכי יפה בעולם ורצחו אותה (מביט לעבר הנאשם בכאב) אני לא יודע למה רצחו אותה, כאב חזק מאד. מה שאני אדבר, היא לא תחזור...".