תפ"ח 28301-03-15 מדינת ישראל נ' שאוויש

השופט נתן זלוצ'ובר, אב"ד:

עובדות כתב האישום המתוקן

ביום 24.12.2015 הנאשמת הודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו לה בכתב אישום מתוקן: קשירת קשר לביצוע עוון וניסיון להכנסת ציוד רט"ן, עבירות לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 וסעיף 52(ב)(2)(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971, בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. (בכתב האישום נרשם בטעות שסעיף האישום הוא 52(א) (2)(א). הואיל ומדובר בטעות קולמוס – אנו מתקנים אותה עתה כך שסעיף האישום הוא כאמור לעיל: 52(ב)(2)(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971).

על פי כתב האישום המתוקן ארגון החמאס הוכרז כארגון טרוריסטי בתאריך 22.06.1989 על ידי ממשלת ישראל וכן הוכרז כהתאחדות בלתי מותרת בתאריך 15.09.1989 על ידי שר הביטחון.

במועד הרלוונטי לאירוע המתואר בכתב האישום, ריצה מוחמד שאויש, בנה של הנאשמת, עונש מאסר בן 5 שנים בבית הסוהר "קציעות", יחד עם אסירים ביטחוניים אחרים באגף חמאס, בגין עבירות של חבלה בכוונה מחמירה שנעברו ממניע לאומני.

במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, קשרו ביניהם הנאשמת ובנה קשר לביצוע עוון – להכניס חפצים לבית הסוהר. בתאריך 04.03.2015 הגיעה הנאשמת אל בית הסוהר בכדי לבקר את בנה, כשהיא מחזיקה בתוך פד היגייני בבגדיה התחתונים מכשיר טלפון נייד או חלקים ממנו ותשעה כרטיסי חיוג ובנוסף לכך, על שתי רגליה, שני מכשירי טלפון נייד או חלקים מהם, כשהם עטופים בנייר דבק ומוסלקים בגרביה (להלן יחד "ציוד קצה רט"ן"), זאת על מנת להעבירם במהלך הביקור לבנה או למי מטעמו.

לאחר שהנאשמת הגיעה לעמדת הבדיקה בכניסה למסוף הביקורים בבית הסוהר ולאחר שהתנהגותה עוררה את חשדה של הסוהרת, ערכה הסוהרת חיפוש על גופה של הנאשמת, איתרה חלק מציוד הרט"ן ותפסה אותו. כאשר הסוהרת שאלה את הנאשמת האם יש ברשותה חפצים נוספים השיבה הנאשמת בחיוב ומסרה לסוהרת את שאר חלקי הרט"ן שהיו ברשותה.

ב"כ הנאשמת הדגישה, כי הנאשמת לא ראתה את החפצים, אך היה עליה להניח שמדובר ברט"ן, דהיינו, היא מודה ב"עצימת עיניים".

במעשיה, קשרה הנאשמת עם בנה קשר לביצוע עוון – הכנסת מכשירי טלפון ניידים או חלקים שלהם וכרטיסי חיוג לבית הסוהר וניסתה להכניס ציוד קצה רט"ן אל תוך בית הסוהר.

יצויין, כי בתפ"ח 28329-03-15 מדינת ישראל נ' מוחמד שאוויש, גזרנו ביום 7/4/16 על בנה של הנאשמת, 22 חודשי מאסר שירוצו במצטבר למאסר שהוא מרצה, שנת מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 ₪.

תסקיר שירות המבחן

על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשמת בת 49, אלמנה, אם לשישה ילדים בגיל 14 עד 28.

הנאשמת סיימה 9 שנות לימוד ונשרה מבית הספר על רקע היעדר מוטיבציה ללימודים ויכולות לימודיות מועטות. בהיותה בת 20 התחתנה. בעלה נפטר ביום 29.04.2016, בהיותו בן 52, ממחלת הסרטן.

לדברי הנאשמת שלושה מבניה מעורבים בפלילים על רקע עבירות ביטחוניות. בנה הבכור מרצה כיום מאסר בפועל, בנה השני ריצה בעבר מאסר בפועל ונמצא כיום בצו הרחקה מהעיר העתיקה בירושלים ובנה הרביעי בסדר הלידה ריצה בעבר מאסר בפועל, בגין זריקת אבנים בהיותו קטין.

הנאשמת תיארה קשיים רבים ולחצים על רקע מות בעלה ומעורבותה בפלילים. בנה הצעיר סובל מחששות ופחדים מפני הרחקתה ממנו. הנאשמת הציגה בפני קצינת המבחן אישור, כי חלה ירידה בהישגיו הלימודיים. כמו כן, ציינה כי מעורבותה בפלילים משפיעה על קשיי ביתה במציאת קשר זוגי.