תעשיות רדימיקס ישראל בעמ נ' חוסין

פסק דין

ביום 04.01.08 נכרת בין הצדדים חוזה, לפיו התחייבה התובעת לספק לנתבע כמויות בטון וטיט, בין היתר, עבור אתר עבודה בעיר עכו. על פי החוזה, הנתבע התחייב לשלם את תמורת הכמויות הנ"ל בתוך 60 יום מתום חודש האספקה.

לטענת התובעת, הנתבע לא שילם את מלוא התמורה בגין כמויות הבטון והטיט שסופקו לו על פי החוזה, וכי חובו של הנתבע לתובעת עמד ע"ס 55,756 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. פניותיה של התובעת לנתבע לשלם את החוב לא נענו, ומכאן תביעתה שבפניי.

הנתבע טוען, כי הבטון שסופק לו על ידי התובעת לא עמד בדרישות התקן הישראלי, וכתוצאה מכך הנתבע צפוי להיתבע על ידי בעלי הבית שעבורם סופק הבטון. הנתבע טוען, כי משהבטון שסופק לו ביום 07.01.08 לא עמד בדרישות התקן הישראלי 118 לבטון מסוג ב-30, הדבר מהווה הפרה לתנאי החוזה שנכרת בינו לבין התובעת.

יודגש, כי כמויות הבטון נשוא החוזה נשוא התביעה סופקו על ידי התובעת לנתבע במועדים שלהלן: 07.01.08, 07.02.08, 12.02.08, 26.02.08, 09.03.08, 07.04.08, 08.04.08, 11.04.08, 13.04.08, 14.04.08, 22.04.08, 27.04.08, 01.05.08, 24.06.08 ו- 10.07.08.

חרף העובדה כי המדובר בכמויות בטון שסופקו לנתבע במועדים שונים, טענות ההגנה שהעלה הנתבע מתייחסות אך ורק לכמויות הבטון שסופקו ביום 07.01.08 על פי תעודת משלוח מס' 83999 (ראו: נספח א' למוצג נ/1 – תצהיר עדותו הראשית של אחיו של הנתבע).

על כן, ומשאין בפי הנתבע טענת הגנה כלשהי באשר לכמויות הבטון שסופקו על פי תעודות משלוח אחרות ו/או במועדים המאוחרים ליום 07.01.08, אזי ברי כי על הנתבע לשלם לתובעת את תמורתן של כמויות הבטון שסופקו לו על פי תעודות המשלוח שהוצאו לאחר התעודה מס' 83999.

לאור האמור לעיל, הדיון שלהלן יתמקד בבטון שסופק לנתבע ביום 07.01.08, על פי תעודת משלוח 38999.

אין חולק, כי הבעלים של הבית, מר גנון דנאיל, שעבורו הנתבע הזמין בטון מהתובעת, הזמין בדיקה ממעבדת סיסטם שבדקה את הבטון שסופק על פי תעודת משלוח מס' 83999. מעבדה זו נטלה 3 דוגמאות ממערבל הבטון ביום היציקה (07.01.08) ובדקה את חוזק הבטון בשני מועדים: ביום 14.01.08 (כשהבטון היה בן 7 ימים), וביום 04.02.08 (כשהבטון היה בן 28 ימים). דו"ח מעבדת סיסטם יצא ביום 10.02.08 והראה כי חוזק הלחיצה הממוצע של הבטון היה 15.5 מגפ"ס בגיל 7 ימים, ו- 25.5 מגפ"ס בגיל 28 ימים, כאשר על פי דרישות התקן, חוזק הלחיצה המינימאלי הממוצע הנדרש בגיל 28, הינו 33 מגפ"ס.

אין חולק עוד, כי התובעת בדקה את הבטון לאחר חלוף 90 יום, וזאת ביום 23.05.08, על ידי מעבדת איזוטופ בע"מ וכי על פי דו"ח מעבדה זו, נמצא כי חוזקו של הבטון הקשוי היה 36.5 מגפ"ס.

מטעם בית המשפט מונתה המבדקה לבנין ותשתיות, לצורך בדיקת חוזקו של הבטון הקשוי, ונמצא, כי החוזק הממוצע של הבטון הקשוי הינו 33 מגפ"ס. חוזק זה עומד בדרישות תקן ישראלי 118 ותקן ישראלי 26 חלק 6. בחוות הדעת של המבדקה לבנין ותשתיות צוין, כי החוזק הממוצע הנדרש לבטון מסוג ב-30 לא יקטן מ- 33 מגפ"ס, וחוזק של דוגמא לא יפחת מ 27 מגפ"ס. המבדקה שמונתה מטעם בית המשפט נטלה שלוש דוגמאות, ונמצא כי הבטון הקשוי עומד בדרישות התקן, הן כשמדובר בחוזק של דוגמא, והן כשמדובר בחוזק ממוצע.

בחוות הדעת הנ"ל צוין עוד, שלא ניתן לסווג את הבטון משחלפו למעלה מ 90 יום מיום היציקה.

המומחה שערך את הבדיקה מטעם המבדקה שמונתה מטעם בית המשפט לא נחקר על ידי מי מהצדדים.

להשלמת התמונה, להלן נוסח הסעיפים הרלבנטיים לענייננו, שבתקן 118:

סעיף 10.3.2 לת"י 118 קובע כדלקמן: " בטון מסוג מסוים מתאים לתקן, אם חוזק הלחיצה הממוצע ... וחוזק הלחיצה של דוגמת בדיקה כלשהי ... אינם קטנים מהנקוב בטבלה 19, בהתאם לסוג הבטון".

על פי טבלה 19, בטון מסוג ב-30 מתאים לתקן, אם חוזק הלחיצה של דוגמה אינו קטן מ 27 מגה-פסקל (מגפ"ס) וחוזק הלחיצה הממוצע אינו קטן מ 33 מגפ"ס.

על פי סעיף 10.3.3 לת"י 118, אם הבטון לא עמד בדרישות המפורטות בסעיף 10.3.2, אפשר לערוך בדיקה חוזרת על ידי נטילת גושים מייצגים מהבטון שהתקשה, שאופן נטילתם ומספרם יתאימו לנקוב בת"י 26 חלק 6, לא מאוחר מ 90 יום מיום היציקה. אם חוזק הלחיצה הממוצע וחוזק הלחיצה של דוגמה בודדת המתקבלים בבדיקה החוזרת אינם קטנים מהנקוב בטבלה 19, בהתאם לסוג הבטון, אזי הבטון מתאים לתקן, ובבדיקה החוזרת אין מביאים בחשבון את תוצאות הבדיקות הקודמות.

לעניין סעיף 10.3.3 לת"י צוינה ההערה שלהלן: "בתוצאות בדיקה חוזרת של בטון מגושים שהוצאו במועד מאוחר מ- 90 יום מיום היציקה אפשר להשתמש רק לצורך הערכת חוזק הבטון בעליל, אולם לא לצורך סיווג הבטון כמפורט בטבלה 19".

לנוכח קריאת הוראות ת"י 118 ולנוכח קביעת המומחה שבדק את חוזקו הקשוי של הבטון מטעם המבדקה שמונתה על ידי בית המשפט, דומה כי הבטון אכן עמד בדרישות התקן מבחינת חוזקו, אך, לא ניתן לעמוד על סיווגו.

על פי החוזה, הנתבע הזמין מהתובעת בטון מסוג ב- 30. הנתבע טוען, בהסתמכו על דו"ח מעבדת סיסטם שמיום 10.02.08, כי הבטון שסופק אינו עונה על דרישות התקן מבחינת סיווגו, ועל כן, הנתבע פטור מתשלום לתובעת.