תנ"ג
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
68211-12-14
14/04/2015
|
בפני השופט:
חאלד כבוב
|
| - נגד - |
המבקש:
1. בארי לנואל
2. תנ"ג 68211-12-14:בצלאל בן ציון ואברהם ברק
עו"ד עמית מנור ו/או יוקי שמש
יצחק אבירם ועו"ד שחר בן מאיר
|
המשיבים:
1. גליה מאור
2. איתן רף
3. צבי איצקוביץ
4. עוזי רוזן
5. בנימין נווה
6. עדנה נפתלי
7. יוסף הורוביץ
8. אמנון זיידנברג
9. שוקי יהושע אורן
10. יורם מוסקוביץ
11. דן מאירי
12. אהוד אדוארד מוברמן
13. אהוד שפירא
14. מיכאל בר חיים
15. זלמן סגל
16. סומך חייקין - רואי חשבון
17. קוסט פורר גבאי את קסירר - רואי חשבון
18. בנק לאומי לישראל בע"מ
19. בנק לאומי ארה"ב
20. לאומי בנק פרטי בע"מ - לשעבר בנק לאומי שוויץ בע"מ
21. בנק לאומי לוקסמבורג S.A
22. חברה לנאמנות של בנק לאומי לישראל בע"מ
23. תנ"ג 68211-12-14: בנק לאומי לישראל בע"מ
24. שלמה פרגמנט
25. רות ארד
26. מיכאל בר חיים
27. יעקב גולדמן
28. נורית סגל
29. ברוך בהט
30. רננה גוטמן
31. מאיר דיין
32. דב מישור
33. עמיר מקוב
34. ורד ריכמן
35. יוסף סדריק אוליבסטון
36. שוקי יהושע אורן
37. נחום ביטרמן
38. דב גלבוע
39. יוסף הורוביץ
40. דן מאירי
41. אהוד מוברמן
42. זאב ההרי
43. רקפת רוסק עמינח
44. אהוד שפירא
45. ישראל גלעד
46. שלמה ינאי
47. אברהם רמי גוזמן
48. יעקב משעל
49. צבי קורן
50. צפורה גל
51. אריה גנס
52. דורון כהן
53. אפרים צדקה
54. דניאל צידון
55. משה דברת
56. מרים כץ
57. איתן רף
58. גלית מאור
59. עוזי רוזן
60. בנימין נווה
61. צבי איצקוביץ
62. ברוך לדרמן
63. משה וידמן
64. עדנה נפתלי
65. סומך חייקין רואה חשבון
66. קוסט פורר גבאי את קסירר
עו"ד רם כספי ו/או עמית לייזרוב
עו"ד צבי אגמון ו/או אורי שורק
עו"ד ניר לשם ו/וא אמיר בן ארצי
עו"ד ד"ר גיל אוריון ו/או שוני אלבק
עו"ד ד"ר ישראל לשם ו/או דרור קדם
עו"ד
|
| החלטה |
א' מגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם חברה ולאחר יותר משנה מבקש מבית המשפט, בהסכמת המשיבים, לתקנה, בית המשפט נעתר לבקשה. במסגרת הזמן אשר ניתן ל-א' לתקן את בקשתו לאישור וימים ספורים לפני שהגיש את בקשתו המתוקנת, מגיש ב' בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם אותה החברה, בהתבסס על אותה מסכת עובדתית עליה מתבססת בקשתו המתוקנת של א', בגין עילות דומות וכנגד משיבים דומים אך מוסיף הוא משיבים נוספים מעבר לאלו אשר הופיעו בבקשתו של א', כל זאת מבלי שפנה לחברה בפניה מוקדמת כדרישת סעיף 194 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").
א' טוען כי יש למחוק על הסף את בקשתו של ב' אשר פעל בחוסר תום לב ואילו ב' טוען כי בקשתו היא הראשונה בזמן שכן הוגשה בטרם הוגשה בקשתו המתוקנת של א'.
- כיצד ובהתאם לאיזה הסדר חקיקתי על בית המשפט להכריע בנוגע לאופן ניהולן של מספר בקשות לאישור תביעות נגזרות "מתחרות"? היינו בקשות לאישור אשר מוגשות בשם אותה חברה, על בסיס אותה מסכת עובדתית, כנגד משיבים דומים ובגין עילות דומות?
- מה הם השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע ביחס לבקשות לאישור תביעות נגזרות "מתחרות" כאמור?
- האם אי הגשת פניה מוקדמת לחברה כנדרש לפי סעיף 194 לחוק החברות מהווה עילה מספקת לסילוק על הסף של בקשה לאישור תביעה נגזרת?
אלו השאלות העיקריות העומדות בבסיס החלטה זו.
מבוא
- החלטה זו עניינה בשני הליכים נפרדים אשר נידונים בפניי: תנ"ג 815-09-13 (להלן: "הליך לנואל" או "תביעת לנואל") ותנ"ג 68211-12-14 (להלן: "הליך בן ציון" או "תביעת בן ציון").
בשני ההליכים, הליך לנואל והליך בן ציון, הוגשו בקשות לאישור תביעה נגזרת בשם בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") או בשם קבוצת הבנק, כנגד בעלי תפקיד שונים בבנק או בתאגידים בשליטתו וכן כנגד רואי חשבון של הבנק, זאת בגין נזקים כספיים שנגרמו לקבוצת הבנק כתוצאה מהסדרים אליהם היא הגיעה עם רשויות בארצות הברית, הסדרים אשר הושגו לאחר ניהול הליכי חקירה ממושכים ומורכבים על ידי הרשויות בארצות הברית שנמשכו למעלה משלוש שנים, ואשר לפיהם הודתה קבוצת הבנק כי סייעה ללקוחות הבנק, שהם נישומי מס בארצות הברית, לחמוק מתשלומי מס בארצות הברית. על פי ההסדרים תשלם קבוצת לאומי לרשויות הנוגעות בדבר סך כולל של 400 מיליון דולר.
שתי הבקשות לאישור תביעה נגזרת מתבססות על מסכת עובדתית זו, ואולם ישנם מספר הבדלים בין השתיים, כפי שיפורטו בהרחבה בהמשך.
- הבקשות שבפניי כעת הן: א) בקשה לעיכוב הליכים בהליך לנואל ולחילופין לאיחוד שתי התביעות הנגזרות, בקשה אשר הוגשה בתיק לנואל על ידי המבקשים בהליך בן ציון (להלן: "הבקשה לאיחוד דיונים"), ו-ב) בקשה למחיקה על הסף של הבקשה לאישור תביעה נגזרת בהליך בן ציון ולחלופין לעיכוב ההליכים (להלן: "הבקשה למחיקה על הסף") אשר הוגשה על ידי המשיבים.
- נוכח ההשלכה שיש להכרעה בכל אחת מן הבקשות על האחרת, החלטתי לדון בשתי הבקשות במאוחד, על אף שהוגשו בתיקים נפרדים.
רקע והשתלשלות העניינים בהליך לנואל ובהליך בן ציון
- ביום 1.9.2013 הגיש המבקש בהליך לנואל בקשה לאישור תביעה נגזרת בצירוף תביעה נגזרת (להלן: "בקשת לנואל המקורית" או "הבקשה לאישור המקורית") בשם הבנק. הבקשה הוגשה נגד 6 משיבים וסכום התביעה עמד על 340 מיליון ש"ח. המשיבים הגישו תגובה לבקשה לאישור המקורית, המבקש הגיש תשובה לתגובה, הוגשו מספר בקשות מקדמיות כאשר המועד שנקבע לשמיעת ההוכחות נדחה לבקשת הצדדים וכן נוכח צפי של הבנק כי יגיע בקרוב להסדר עם משרד המשפטים האמריקאי בפרשה נשוא התביעה דנן. הצדדים עדכנו את בית המשפט שהם החלו במשא ומתן לבחינת פתרון המחלוקות, הואיל והבנק מצוי בשלבים מתקדמים של משא ומתן עם הרשויות בארצות הברית בקשר עם החקירה מושא הבקשה לאישור המקורית.
בישיבת התזכורת השניה שהתקיימה בפניי, ביום 24.12.2014, עדכנו הצדדים כי נחתמו בין הבנק ובין תאגידים נוספים בקבוצה לבין הרשויות האמריקאיות הסכמים המסדירים את אחריות הקבוצה לעניינים נשוא הפרשה ומקבעים את גובה התשלומים שעליה יהיה לשלם לרשויות האמריקאיות על סך של 400 מיליון דולר.
בתום הדיון, ובהסכמת הצדדים, אפשרתי למבקש לתקן את הבקשה לאישור בתוך 21 ימים מיום הדיון וקבעתי את התיק לשמיעת הוכחות בבקשת האישור ליום 23.2.2015.
ביום 6.1.2015 הוגשה בהליך לנואל בקשה מתוקנת לאישור התביעה הנגזרת (להלן: "בקשת לנואל המתוקנת"), כאשר זאת הוגשה כנגד 22 משיבים ובמסגרתה נטען כי נושאי המשרה הנתבעים הסבו לקבוצת לאומי נזקים כספיים המסתכמים בסכום של 2.14 מיליארד ש"ח, להבדיל מהסכום של 340 מיליון ש"ח בבקשה לאישור המקורית.
- בין לבין, ביום 31.12.2014, הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת נוספת בשם הבנק על ידי המבקשים בהליך בן ציון, כנגד 44 משיבים (להלן: "הבקשה לאישור הנוספת" או "בקשת בן ציון"), כאשר בקשה זו נקבעה לדיון בפני כב' השופטת רונן.