תנ"ג
בית המשפט המחוזי המחלקה הכלכלית
|
32007-08-11
13/07/2014
|
בפני השופטת:
רות רונן
|
| - נגד - |
התובעת:
1. ארנון אפרת
2. אלונה אפרת
3. לביא
4. אפרת ושות' חברת עורכי דין
עו"ד שאשא וצמח
|
הנתבע:
משה בן שאול
עו"ד ליפא מאיר
|
| פסק דין |
1.ראשיתו של ההליך בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה על ידי מי שהיו אז המבקשים (שיכונו להלן: "המבקשים") נגד המשיב יחד עם אחרים. עניינה של בקשת האישור היה בשכרו של הנתבע (להלן: "בן-שאול") שהוא בעל השליטה בחברה – חברת אילקס מדיקל בע"מ (להלן: "החברה"). לטענת המבקשים בבקשת האישור, הסכם ההעסקה של בן-שאול לא אושר באופן בו היה צריך לאשרו (טענה שהחברה מודה בה), ולכן לא היה מר בן-שאול זכאי לשכר מהחברה בתקופת התביעה.
ביום 16.11.2011 הודיעה החברה לבורסה ולרשות לניירות-ערך כי מר בן-שאול ימשיך לכהן בתפקידו עד להסדרת מכלול הסוגיות הנוגעות לתנאי כהונתו ללא שכר כלשהו, למעט העמדת רכב בשווי שימוש של 4,500 ₪ לחודש או החזר הוצאות בגין שימוש ברכב בסכום זהה.
2.ביום 12.12.2012 ניתנה החלטה בבקשת האישור (להלן: "החלטת האישור"), בה נקבע כי יש לאשר את הבקשה להגשת תביעה נגזרת בשם החברה נגד מר בן-שאול. בקשת האישור נגד המשיבים האחרים נדחתה.
הסכם הפשרה המקורי
3.לאחר שניתנה החלטת האישור, ניהלו הצדדים משא-ומתן ביניהם בסיוע מגשר (עו"ד בכר), במסגרתו הם הגיעו להסכמה אותה הם ביקשו שבית-המשפט יאשר. הצדדים הגיעו להסכמה שעיקריה היו כדלקמן:
4.הצדדים פנו למומחה אשר קבע מהו השכר הסביר לנושא משרה כדוגמתו של בן-שאול. השכר הראוי שנקבע הוא על הסקאלה שבין 3.2 ל-3.8 מיליון ₪ לשנה. הצדדים הסכימו - לאור האמור בפסק הדין בתנ"ג (ת"א) 52117-02-12 סעד רסולי נ' ישרס חברה להשקעות בע"מ (5.12.2013, להלן: "פס"ד ישרס") - כי השכר הראוי יעמוד על החלק הנמוך של שכר זה, קרי 3.3 מיליון ₪ לשנה. לאור ההסכמה הזאת, הסכימו הצדדים כי מר בן-שאול ישיב לחברה את ההפרש בין השכר שהוא קבל בפועל בתקופה נושא התביעה לבין השכר הזה, כאשר סכום ההשבה בהתאם להסכם הפשרה עמד על 17,817,500 ₪.
באשר לאופן ההשבה, נקבע כי חלק מהסכום (10,805,000 ש"ח) יושב לחברה על ידי בן-שאול בעין, והיתרה (7,012,500 ש"ח) תושב באמצעות קיזוז. הקיזוז יבוצע מהשכר אותו היה בן-שאול זכאי לקבל תמורת עבודתו בתקופה מיום 15.11.11 ועד יום 30.12.12. בתקופה זו עבד בן-שאול בחברה כאמור ללא משיכת שכר.
עמדת רשות ניירות ערך
5.ב"כ רשות ניירות-ערך בקש להגיב להסכם הפשרה המקורי. לאחר שניתנה לו רשות לעשות כן, טען ב"כ רשות ניירות-ערך בעמדתו מיום 18.12.2013 כי לא ניתן לאשר את רכיב הקיזוז בהסכם הפשרה. הרשות התנגדה ל"קיזוז", שכן לגישתה אותו חלק מהשכר עליו "ויתר" מר בן-שאול במסגרת ס' 4.3.3 להסכם הפשרה המקורי, הוא שכר שמר בן-שאול ידע מראש שהוא לא צפוי לקבל, ושאין מחלוקת בין הצדדים שלא אושר על-ידי אף אחד מהאורגאנים של החברה, למרות שהענקתו דורשת אישור לפי ס' 275 לחוק החברות. הרשות ציינה כי הסכם הפשרה ביקש להסדיר מתן שכר שלא אושר לבעל-השליטה תוך עקיפת ס' 275 הנ"ל, תוך הצגת "ויתור" על מתן זה כתרומה להסכם הפשרה.
הצדדים (המבקשים ומר בן-שאול) הגיבו לעמדת רשות ניירות-ערך, והתנגדו לה.