תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' בוטבול

החלטה

התובעת הגישה כנגד קייטרינג מדינה בע"מ (להלן: "החברה"), מדינה מיכאל (להלן: "מיכאל") והנתבע, בקשה לביצוע שטר שנעשה על ידי החברה וכלפיו ערבו מיכאל והנתבע.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, נתמכת בתצהירו. לטענת הנתבע, אולץ, בצורה מנומסת, לחתום על שטר החוב, על ידי מיכאל, עם תחילת עבודתו כשף ומנהל מטבח ב"מדינה פלייס". על פי טענת הנתבע הובטח לו על ידי מיכאל והסוכן של התובעת, שערבותו תוחלף בערבות אחותו של מיכאל, עם חזרתה מחו"ל. עוד נטען ע"י המבקש, שלאחר 3 שבועות מיום החתימה, שוחח עם הסוכן של התובעת, שציין באוזניו ש"הכול סודר" "אתה לא חתום הכול בסדר". להשלמת התמונה, ציין הנתבע כי מיכאל "מכר את העסק במהלך חול המועד וברח משאיר אחריו חובות".

הנתבע נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

טענות הנתבע בסיכומים:

מדובר בערבות שניתנה לימים ספורים, עד לשובה מחו"ל של אחות מיכאל. הובטח לו ע"י הסוכן של התובעת, סוכן בשם מולי, כי ערבותו תוחלף בערבות האחות מיד עם שובה לארץ. לאחר שלושה שבועות, אישר בפניו הסוכן כי "הכול בסדר" "אתה כבר לא חתום הכול בסדר".

טענות התובעת בסיכומים:

הנתבע חתם על ערבות לשטר החוב מרצונו החופשי, לבקשת מיכאל, והבין את משמעות החתימה. מדובר בערבות שאינה מוגבלת בזמן או בתנאי כלשהו ושלא נמסרה לתובעת כל הודעה בדבר ביטול הערבות על ידי הנתבע. עוד נטען, כי אין לקבל את טענת הנתבע, שנאמר לו כי הוא כבר אינו חתום על שטר החוב, טענה שנאמרה ללא בסיס עובדתי. התובעת לא ויתרה על ערבותו וזו תקפה כלפיה.

משעה שמוגשת התנגדות לביצוע שטר ומועברת לדיון בבית המשפט, היא נידונה כבקשת רשות להתגונן והיא נבחנת לאור ההלכות שנקבעו לעניין ההליך בסדר הדין המקוצר.

לעניין זה נאמר בספרו של דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה עשירית ע' 224 כלהלן: "בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן לא ייכנס בית המשפט לבירור אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, והוא יבחן רק את השאלה אם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילות הגנה מפני התביעה. אולם אם הנתבע במהלך חקירתו משמיט בעצמו את היסוד לעובדה שהוא טוען לה, רשאי השופט להסיק שהגנתו היא הגנת בדים ואין מקום להיענות לבקשה."

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבע חתום על השטר כערב ואין חולק כי לא הודיע לתובעת על ביטול הערבות בכתב, כמתחייב מהוראת סעיף 15 (א) לחוק הערבות, המסדירה את אופן ביטול ערבות וקובעת כלהלן: "ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא, רשאי הערב, כי עוד לא נוצר החיוב הנערב, לבטל ערבותו על ידי מתן הודעה בכתב לנושה...".

טענת הנתבע, כאמור, שהערבות ניתנה על ידו לזמן קצר בלבד, עד שזו תוחלף, לאחר ימים מספר בערבות אחותו של מיכאל. החלפת ערבותו, אושרה לנתבע ע"י סוכן התובעת, בשיחת טלפון.

גרסתו זו של הנתבע הינה גרסה בעל פה כנגד מסמך חתום, ונכון הוא, כטענת התובעת, שאין לה ביסוס בשטר החוב.

עם זאת, גרסתו של הנתבע לא קרסה בחקירה הנגדית. נמצא במהלך החקירה, כי אחותו של מיכאל, עבדה בעסק ואף ניהלה אותו "היא ניהלה שם את המלצרים ואת הכל כשהיא חזרה מחו"ל. היא חזרה. והייתי רגוע שהיא חזרה ונכנסה לעבוד בעסק היא ניהלה את הכל" (עמוד 2 שורות 14-15 לפרוטוקול). עוד נמצא כי מדובר בעסק שעבד תקופה קצרה ביותר, "שלושה חודשים קצת פחות" (ע' 2 שורה 26 לפרוטוקול), שבהם שימש הנתבע כעובד שכיר ולא כבעלים.

על כן, הגם שמדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך, אני סבורה שאין בכך בנסיבות העניין, כדי להוות מחסום בפני התביעה.

לאור ההלכה, שבשלב זה, די בהגנה אפשרית וכי טיב הזכויות הטענות לגופן אינן נבחנות בשלב זה והנתבע אינו נדרש להוכיח את גרסתו, אני מוצאת שגרסתו בדבר החלפת ערבים, מצדיקה בירור משפטי ואין מדובר בהגנת בדים.

משעמד הנתבע בנטל להוכיח קיומה של הגנה אפשרית מפני התביעה, ניתנת לו רשות להתגונן.

נוכח סכום התביעה, יעבור ההליך לפסים של סדר דין מהיר ותצהיר הנתבע בהתנגדות ישמש ככתב הגנה בתיק. הצדדים ישלימו מסמכים בהתאם להוראות הדין.

הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪ יבואו בחשבון בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.