אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תנאי לפיצוי בגין מצג שווא בחוזה - הוכחת קשר סיבתי בין המצג לנזק

תנאי לפיצוי בגין מצג שווא בחוזה - הוכחת קשר סיבתי בין המצג לנזק

תאריך פרסום : 24/01/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
7301-04,9589-04
23/01/2007
בפני השופט:
1. מ' נאור
2. א' רובינשטיין
3. ס' ג'ובראן


- נגד -
התובע:
קרדן בע"מ
עו"ד אברהם יוסף
עו"ד דוד מושביץ
הנתבע:
1. באולינג - המרכז הישראלי לספורט כדורת
2. בישראל בע"מ
3. שמעון משרקי
4. יעקב מנחם
5. שמשון ליברמן
6. ש. ליברמן אחזקות בע"מ

עו"ד זפט מרים
פסק-דין

השופטת מ' נאור:

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

1.        בית המשפט המחוזי (כב' השופטת צ' ברון) קבע בפסק דינו כי חברת קרדן בע"מ (להלן - המערערת), הפרה הסכם שכירות שכרתה עם המשיבה חברת באולינג - המרכז הישראלי לספורט כדורת בישראל בע"מ (להלן - באולינג) והציגה בפניה מצג שווא. קרדן השכירה לבאולינג נכס מקרקעין כדי שזו האחרונה תקים בו מועדון באולינג. בהסכם השכירות שנחתם ביום 14.8.1988 צויין, לגבי השטח המושכר, בכתב יד כי הוא "כולל שטחי חנייה בחזית הבית, אך אינו כולל את אלה הצמודים למחסן". להלכה, למושכר היו צמודים בחזית 26 מקומות חניה. למעשה, כך עלה מהראיות, היו בחזית המושכר רק 17 מקומות חניה. ואולם באולינג לא יכולה היתה לנצל בלילות את 17 מקומות החניה. על פי תקנון הבית המשותף ל"אולמי גילטון" (להלן - גילטון), המצויים במתחם ומקיימים אירועים, זכות שימוש בשטחי החניה בלילות. באולינג השקיעה במושכר השקעות כבדות כדי להתאימו לתכלית לה הושכר - משחקי הבאולינג. רק לאחר תחילת השימוש במושכר, במאי 1989, הסתברה לבאולינג, לטענתה, העובדה כי לגילטון זכות שימוש בחניות. לטענתה, קיום מקומות חניה היה תנאי בל יעבור להפעלת עיסקה, הן לשם קבלת רשיון עסק והן לשם תפעול העסק. באולינג טענה כי נעשה כלפיה מצג שווא וכי קרדן הפרה את החוזה בכך שלא סיפקה לה מקומות חניה כפי שהתחייבה. קרדן מצדה טענה, כי עוד במועד עריכת החוזה הובא לידיעתו של עמית דורון, מבעלי המניות של באולינג ומנהלה, עניין זכות השימוש של גילטון בחניה בלילות. התוספת בכתב יד להסכם השכירות, לטענתה של קרדן, הוכנסה לבקשת באולינג ביום חתימת החוזה במטרה להקל על באולינג לקבל רשיון עסק.

2.        בית המשפט המחוזי קיבל בפסק דינו את עמדתה של באולינג. הוא קבע כי קרדן לא גילתה לבאולינג את זכותה של גילטון להשתמש בחניות בלילות, והשכירה לה את המושכר כשהחניות הן חלק בלתי נפרד ממנו. הכללת שטחי החניה במושכר, תוך הסתרת זכויותיה של גילטון באותן חניות בשעות העיקריות לניהול מועדון הבאולינג הנה, כך נקבע, הטעיה חמורה לגבי אחד מתנאיה העיקריים של העיסקה. לדברי בית המשפט "ההטעיה ... דומה בחומרתה למי שמשכיר דירה למגורים, תוך העלמת העובדה שזכות הלינה מוקנית לאדם שלישי". באולינג, כך נקבע, הוכשלה על ידי קרדן. קרדן הפרה את התחייבויותיה החוזיות בכך שלא מסרה לבאולינג חזקה בלעדית במושכר הכולל את שטחי החניה. באולינג מצידה השקיעה במושכר עקב המצגים המטעים של קרדן, ולכן על קרדן לפצותה בגין הפרת ההסכם.

3.        התביעה בתיק זה הוגשה רק ביום 25.3.1996. שנים רבות לאחר שבאולינג פינתה, כפי שעוד יתואר, את המושכר. קרדן העלתה, בין השאר, טענת התיישנות. בית המשפט קיבל את טענת באולינג וקבע כי טענות גילטון בעניין זכותה במקומות החניה, נודעו לבאולינג רק במאי 1989, לאחר שהמושכר שופץ, הסתיימו ימי ספירת העומר והחלו אירועים בגילטון. רק אז הסתבר לבאולינג כי קיימת בעיה בנושא החניה. מן המועד בו נודעה העילה ועד להגשת התביעה במרץ 1996 - לא חלפה תקופת ההתיישנות.

4.        לענין גובה הנזק קבע בית המשפט כך: באולינג השקיעה בשיפוץ הנכס סך של 2,283,958 ש"ח. ייתכן כי חלק מההשקעה, כגון ציוד, ניתן היה להציל על ידי מכירה. על כן העמיד בית המשפט את הפסדה של באולינג כתוצאה מההטעיה ומהפרת החוזה על סך של 1,700,000 ש"ח, וחייב את קרדן לשלם לבאולינג את הסכום האמור בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

הערעורים

5.        מונחים לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ב-ע"א 7301/04 מערערת קרדן על חיובה בתשלום פיצויים לבאולינג. היא טוענת, ופירוט טענותיה יובא להלן, כנגד הממצא לפיו הטעתה את באולינג לגבי זכויותיה של גילטון. לגרסתה ידעה באולינג בעת חתימת החוזה על זכויות החניה של גילטון בלילות. התוספת בכתב יד לחוזה נועדה לטענתה להקל על באולינג להשיג רשיון. עוד טוענת קרדן כי אין קשר סיבתי בין סוגיית החנייה במושכר לבין כשלון עסקיה של באולינג. בתחילת הדרך הצליחה באולינג בעסקים, ולבעיית החניה, ככל שהיתה בעיה כזו, היה פתרון במקומות חניה סמוכים למושכר. מה שגרם לכשלון בעסקים, לטענת קרדן, לא היה סוגיית החניה אלא תחרות עיסקית, עקב פתיחת מועדון באולינג מודרני יותר באזור. על כן נתלתה באולינג בדיעבד בטענה בעניין שטחי החניה. באולינג חוזרת גם על טענת ההתיישנות, טענה הכרוכה ושלובה בשאלה מתי נודע לבאולינג על זכויותיה של גילטון. לחילופין טוענת קרדן כי באולינג לא הוכיחה את הנזקים שפסק לזכותה בית המשפט המחוזי.

6.        ע"א 9589/04 הוגש על ידי באולינג ובעלי מניותיה. בעלי המניות טוענים כי הנזק נגרם לחברה ולבעלי מניותיה כאחד, הואיל ובעלי המניות השקיעו כספים בשיפוץ המושכר והמציאו בטוחות וערבויות, והם נרדפים על ידי נושי החברה. היה על בית המשפט לפסוק כי לפיצוי זכאים החברה ובעלי מניותיה, המערערים 5-2. בית המשפט לא התייחס לתרומתם ולהשקעותיהם של בעלי המניות. על כן מבקשים המערערים לקבוע כי הפיצוי ייפסק לזכות כל המערערים ולא רק לזכות באולינג. המערערים בערעור זה טוענים גם נגד מיעוט הפיצוי שנפסק להם. לטענתם לא נפסק פיצוי בגין מלוא ההשקעות.

הכרעה

7.        השאלות המרכזיות הטעונות הכרעה הן האם צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי קרדן הטעתה את באולינג לעניין זכויות החניה של גילטון, וכפועל יוצא מכך האם במסירת המושכר שאין עמו זכויות חניה בלילות הפרה קרדן את ההסכם. שאלה מרכזית אחרת היא אם יש קשר סיבתי בין נושא החניה (בהנחה שאכן היו הפרה והטעיה) לבין ההידרדרות בעסקיה של באולינג והפסד ההשקעות.

8.        טוענת באולינג, בין השאר, כי אלה הם עניינים שבעובדה, ועל כך אין מקום להתערבותנו. ואולם, לאחר ששקלתי את נסיבותיו של עניין זה ובחנתי את הראיות מקרוב, סבורני שיש מקום להתערבותנו לפחות בענין הקשר הסיבתי. פסק הדין מתעלם כליל מעניינים מרכזיים העולים מחומר הראיות שיש בהם, לדעתי, ובוודאי בהצטברותם כדי להפוך את הקערה על פיה ולהביא לקבלת ערעורה של קרדן.

מצג השווא וההפרה

9.          בשאלה אם היה מצג שווא והפרה מצד קרדן, אף שיש לי ספק בממצאיו של בית המשפט המחוזי, הרי בשל העקרון של אי התערבות בממצאי מהימנות אציע לחברי, לא בלי היסוס, שלא להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי. כזכור, נוספו מלים בכתב יד לחוזה במעמד חתימתו. האמור בקטע שהוסף הוא בגדר חצי אמת. חצי אמת - שכמוה כשקר. אכן שטחי חניה צמודים למושכר אך לא נאמר בתוספת שבכתב היד שלגילטון יש זכות שימוש בחניות בשעות הערב. נוסח החוזה תומך בעמדתה של באולינג. מר קמינסקי, מנהלה של קרדן, הצהיר כי התוספת הוספה לבקשת נציגי באולינג שהסבירו שנוסח זה יסייע להם לקבל רשיון עסק. לדבריו צויינה באוזני נציגי התובעים באותו מעמד העובדה שלאולמי גילטון זכות שימוש בחניה בשעות הערב. קמינסקי צרף לתצהירו תמליל הקלטה בה מאשר מר עמית דורון, מנהלה של באולינג, כי אין לו טענות בעניין השימוש של גילטון בנושא החניה. קמינסקי הצהיר כי שיחה זו התקיימה שבועיים לפני פתיחת המועדון ב-8.4.1989, דהיינו במרץ 1989. מר דורון לעומתו מאשר ששיחה כזו התקיימה, אך לדבריו היא התקיימה לאחר פתיחת המועדון, בערך ביוני 1989, לאחר שרק במאי 1989 התגלו לקרדן טענותיה של גילטון. בבית המשפט המחוזי התנהל קרב איתנים בעניין קבילות הקלטת, ובית המשפט החליט, ולדעתי בצדק, על קבילותה. בעניין מצג השווא וההפרה קבע בית המשפט:

"... העיד אברהם ברק מטעם הנתבעת, שהוא הביא לידיעתו של מנהל התובעת במעמד חתימת החוזה, שלאולמי 'גילטון' זכות שימוש בחניות. כראייה מסייעת הוגש תמליל שיחה מוקלטת בה השתתפו אברהם ברק ועמית דורון, שמדבריו אפשר להסיק שאכן שמע מפי ברק של'גילטון' זכות שימוש בחניות.

דורון הכחיש בתוקף את הגירסה.

שני העדים, ברק ודורון נחקרו ארוכות והיתה לי האפשרות להתרשם מהם.

אני מאמינה לעדותו של דורון ואני דוחה כבלתי מהימנה את עדותו של ברק, גם בשל השיחה המוקלטת שאת קיומה תכנן ברק מראש על מנת להציל מפי דורון 'הודאה'".

10.      קרדן מעירה, ובצדק, כי העד ברק מסר תצהיר אך בסופו של יום לא העיד, וכי מי שהעיד מטעמה הוא העד קמינסקי שנכח אף הוא בשיחה (ומסר אף הוא תצהיר). הערה זו נכונה היא, ואולם הנחתי היא שמדובר בטעות סופר וכי כוונת בית המשפט היתה לקמינסקי, ולא לברק. קרדן טוענת שאין בעדותו של העד מר דורון שום הסבר לדברים שנאמרו על ידו בהקלטה, ובהם, בין השאר: "מקובל עלי שהחניה בערב של גילטון. נקודה, שבע נקודות". עוד אמר כי "החניה לא שלי ואני מוכן להצהיר בשבועה בבית המשפט...". עיינתי בעדותו הארוכה של מר דורון ולא מצאתי בה הסבר של ממש לדברים לבד מטענה שלשיחה יש "רקע". הרקע הוא איום שאיים אחד משותפיו של מר דורון על אנשי גילטון, לאחר שאלה הודיעו שבכוונתם להציב שער ולגבות דמי חניה גם בימים בהם אין אצלם אירועים - בסופי השבוע. אכן, רקע זה עולה מן ההקלטה, אך כשלעצמי יש לי קושי להבין כיצד "הרקע" מסביר את הדברים אותם אמר מר דורון. כל הקלטת סתר (מותרת) מתוכננת מראש כדי "להציל הודאה", ומר דורון לא מסר בעדותו הסבר לדברים שאמר. הוא גם לא טען טענה - אשר טענה לימים באת כוחו - כאילו ההקלטה "בושלה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ