אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קביעת שכר טרחת אפוטרופוס לדין

קביעת שכר טרחת אפוטרופוס לדין

תאריך פרסום : 12/04/2015 | גרסת הדפסה
תמ"ש, ת"ע
בית משפט לעניני משפחה מחוז ת"א
52393-06-11,22027-01-10,18565-09-10,46928-01, 46927-01, 101101-03
31/03/2015
בפני השופט:
שמואל בר יוסף

- נגד -
תובעת:
ע. ר. ר.
נתבע:
ר. ר.
החלטה
 

 

  1. לפניי בקשה לפסיקת שכרם של שני אפוטרופסים לדין, שמונו על ידי בית המשפט במסגרת ההליכים המשפטיים הממושכים והרבים שהתנהלו בין הצדדים.
  2. בקשה אחת, הינה בקשתו של מר א. ו., אשר מונה ביום 10.11.2011 כאפוטרופוס לדין על מנת לייצג את אינטרס הקטינים בהליכי המשמורת שניהלו הצדדים. בקשה אחרת, הינה של עו"ד ר. ע., אשר מונה ביום 21.6.2010 על מנת להגן על זכויותיהם של ילדי הצדדים (להלן: "הקטינים") בנוגע לכספים שהורישה להם סבתם, עת התברר שהנתבע עשה בהם שימוש.
  3. שני המינויים נבעו מן העובדה שבית המשפט הגיע למסקנה כי זכויות הקטינים עלולות להתקפח בסערת המאבק בין הוריהם. אין המדובר במינוי אפוטרופוס הבא בנעלי חסוי אלא בסעד שהורתו ולידתו באינטרס של הקטין ואף בזכותו החוקתית לייצוג בהליך משפטי. הסמכות למנות אפוטרופוס לדין נעוצה, בין השאר, בתקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בסעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 ובסעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
  4. אין דבר חקיקה המסדיר את שכר טירחתו של אפוטרופוס לדין, להבדיל משכר טירחתו של אפוטרופוס "רגיל". משכך, צריך להגזר שכר טירחתו מאופי התפקיד אותו הוא ממלא, משמע עליו להיות שכר ראוי והוגן, שיהא קורלטיבי לפועלו של האפוטרופוס לדין בהליך במסגרתו מונה.
  5. משכך, אין לטעמי לגזור את שכר של אפוטרופסים לדין בהתאם לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), תשמ"ט-1988, אלא בהתאם לשיקול דעתו של השופט היושב בדין, על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה בנוגע לקציבת הוצאות (תקנה 512(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בגץ 891/05, ע"א 2617/00 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה, המסחר – מיום 30.6.2005, סעיף 24 להחלטה). השוני במהות תפקידו של אפוטרופוס לרכוש לעומת אפוטרופוס לדין (האחד עוסק בעיקר בניהול בעוד האחר בהתדיינות משפטית) מצדיק אבחנה גם בנוגע לאמות המידה הרלוונטיות לקביעת שכר הטירחה של כל אחד מהם.
  6. לטעמי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה לתגמל אפוטרופסים לדין תגמול ראוי, על מנת שאלה המוכשרים לתפקיד יסכימו לשמש בו ובכך יישמרו זכויות בעל הדין כדבעי. יפים לכאן הדברים שנאמרו בע"א 628/81 (הררי נ. האפוטרופוס הכללי, פד"י לו (4) 184, אליו הפנה עו"ד עזרא) לאמור: "ראוי לזכור, כי כאשר מתמנה עורך-דין למלא תפקיד של מפרק, נאמן, מנהל עיזבון, ובדומה לכך אפוטרופוס, יש לתת את הדעת, כי המינוי נעשה לא במעט בהתחשב בכישוריו המיוחדים של נושא התפקיד". כישורים אלה אשר גרמו לבית המשפט למנות דווקא את פלוני כאפוטרופוס לדין, הם הם המצדיקים לתגמל אותו ביחס ישיר לאותם כישורים שהעמיד לרשות בעל הדין וביחס ישיר למלאכה שהושקעה על ידו בהגנה אל האינטרסים של בעל הדין.
    הדברים אמורים מקל וחומר כשעסקינן בקטינים, אשר זכויותיהם מתקפחות לעיתים בלהט המאבק בין הוריהם ורק האפוטרופוס לדין עומד להם כמגן.
  7. סופו של דבר, בפסיקת שכרו של אפוטרופוס לדין יש לאמוד את הסביר והמקובל כשכר טירחה בנוגע להליך הנדון ובין שאר הפרמטרים יש להביא בחשבון את היקף שעות העבודה, שווי נשוא התובענה (ככל שהוא ניתן להערכה), את מספר ישיבות בית המשפט בהן נטל האפוטרופוס לדין חלק ואת אופיין (קדמי משפט, הוכחות וכו') וכיוצ"ב פרמטרים שנקבעו בפסיקה לענין פסיקת הוצאות, בשינויים המחוייבים.
  8. במסגרת שיקול הדעת האמור, ראוי לטעמי להביא בחשבון את העובדה שמינוי האפוטרופוס לדין לרוב איננו ביוזמת הצדדים אלא ביוזמת בית המשפט, כמו גם את האפשרות למנות אפוטרופוס לדין מטעם הלשכה לסיוע משפטי. עובדה זו מחייבת קורט של זהירות בפסיקת שכרו של אפוטרופוס לדין, מאחר שבשונה משכר טירחה רגיל נעדר ממנו היסוד ההסכמי, ומשכך לא ניתן לגזור גזירה שווה של ממש מן ההלכה לענין פסיקת הוצאות ראליות (בג"צ 891/05 ע"א 2617/00 הנ"ל, ע"א 9535/04 סיעת ביאליק 10 ואח' נגד סיעת יש עתיד ואח', פד"י ס' (1) 391.)
  9. סוגיה אחרת הינה השאלה מי יישא בשכר טירחת האפוטרופוס לדין?
    גם לענין זה ניתן לטעמי לגזור גזירה שווה מן ההלכות הנוגעות לפסיקת הוצאות משפט, ובכלל זה השאלה האם המינוי היה דרוש בעטיו של בעל דין אחד או בעיקר בגינו, התנהלותם של בעלי הדין במהלך ההליך המשפטי ומי זה שיצא חייב בדין (לא דווקא מבחינה פרקטית אלא מבחינה מהותית, קרי – עמדתו של איזה בעל דין נדחתה).
  10. מר ו. הגיש דו"ח שעות מפורט לפי מפתח של 450 ₪ לשעת עבודה. בחקירתו לא נחקר מר ו. לא על אומדן עלות שעת עבודה ולא על פירוט השעות, ולפיכך יש לראותם כנתונים שאינם שנויים במחלוקת (עא 296/82 ד"ר ישעיה נבנצאל נ' ג'רסי יוקליאר - אבקו איזוטופוס אינק, פ"ד מ(3) 281).
  11. הנתבע טוען כי אין מקום לפסוק למר ו. שכר כלשהו, באשר הוא היה, לטעמו, חד צדדי לטובת התובעת, לא מילא את תפקידו כראוי ובכלל זה לא השיב לפניות של הנתבע ובאת כוחו ופעל בניגוד לאינטרס של הקטינים.
  12. לאחר שבחנתי את ההליכים הרלוונטיים, לא מצאתי ממש בטענותיו של הנתבע. ייתכן שעמדותיו של מר ו. לא היו לרוחו של הנתבע, אך אין בכך כדי להעיד כי מעל בתפקידו, שהרי הוא מונה כדי לייצג את אינטרס הקטינים ולא את אינטרס הנתבע. יתירה מזו, הדעת נותנת כי לו היה ממש בטענות הנתבע, היה בית המשפט משחרר את מר ו. מתפקידו, פעולה שלא ננקטה, והדבר אומר דרשני.
  13. התובעת איננה מכחישה כי מגיע למר ו. שכר, אך היא טוענת כי יש להשית אותו על הנתבע, אשר, לטענתה, עשה כל שלאל ידו כדי להקשות על האפוטרופוס לדין למלא את תפקידו ואף הילך עליו אימים באופן אישי (כפי שנהג, לטענתה, כלפי כל בעל מקצוע שלא הסכים איתו).
  14. מחוות הדעת שהגיש מר ו. ומעדותו ביום 3.11.2013 עולה כי לטענותיה של התובעת יש בסיס וכי הנתבע לא שיתף פעולה עם האפוטרופוס לדין ובכלל זה סיכל פגישות שלו עם הקטינים ועמד על כך שיהא נוכח בפגישות (פרוטוקול עמ' 52 שורה 29 ואילך, עמ' 54 שורה 18). זאת ועוד, הנתבע השתלח באפוטרופוס לדין והילך עליו אימים (פרוטוקול עמ' 54 שורה 5 ואילך). כפועל יוצא, התקשה האפוטרופוס לדין למלא את תפקידו ונאלץ להשקיע שעות עבודה רבות (פרוטוקול עמ' 55 שורות 8-10).

 

  1. ספק אם יש בידיי לקבוע ממצא בשאלה האם הצורך במינוי במסגרת הליכי המשמורת נבע לכתחילה מפועלו של הנתבע דווקא. פעמים רבות, ומקרה זה איננו יוצא דופן, קשה לקבוע "אשם" בכגון דא, בבחינת מה היא הסיבה ומה הוא המסובב. עם זאת, מעדותו של האפוטרופוס לדין ומהדו"חות שהגיש מתבקשת מסקנה חד משמעית, כי הנתבע הקשה מאוד על עבודת האפוטרופוס לדין וניתן לומר שהפך אותה בלתי אפשרית. יתירה מזו, הנתבע חצה גבול שלא ניתן להשלים עם חצייתו, עת הרהיב עוז לאיים על האפוטרופוס לדין בתביעות והשתלח בו אישית. התנהלות זו כלפי נושא משרה מטעם בית המשפט נושאת סממנים של שיבוש ההליך השיפוטי ושל זילות בית המשפט, ועל אלה אין לעבור לסדר היום.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ