תמ"ש 41058-03-11 א. ואח' נ' א.

האם הנתבע, אשר רצח את אמו בעת שהיה במצב פסיכוטי, זכאי להגנה המקנה לו פטור מנזיקין?

1. התובע 1 (להלן: "התובע") בנה של המנוחה ויורשה היחידי הגיש תביעה נזיקית בשם עזבון האם המנוחה (להלן: "המנוחה") כנגד הנתבע, אחיו (להלן: "הנתבע") בגין הנזקים שנגרמו ויגרמו לעזבון המנוחה על-ידי הנתבע, המוערכים בסך של 9,000,000 ₪.
2. לפני כשש שנים רצח הנתבע את אמו בביתה באמצעות 66 דקירות סכין. לאחר מכן נסע לבית התובע, אחיו, דקר אותו ופצע אותו פצעים קשים.
3. במסגרת ההליך הפלילי קבע בית המשפט המחוזי לאור הודאת של הנתבע כי הנתבע ביצע את מעשי העבירה. יחד עם זאת, לאור חוות דעת פסיכיאטרית נקבע כי יש להפסיק את ההליכים כנגד הנתבע בשל אי אחריותו לביצוע המעשים מחמת מחלת נפש. בית המשפט המחוזי הורה על אשפוזו של הנתבע בבית חולים פסיכיאטרי, בו הוא מאושפז עד היום (ר' פסק דין מיום 3.3.10).
4. בתחילת ההליכים היה הנתבע מיוצג על-ידי עורך דין מהסיוע המשפטי. מאוחר יותר מינה הנתבע עו"ד פרטי אך הייצוג הופסק על ידי הנתבע (ר' פרוטוקול מיום 8.7.13). נכון להיום הנתבע מיוצג בהליך זה באמצעות עוה"ד צוקרמן שמונה כאפוטרופוס לדין של הנתבע (ר' החלטה מיום 3.3.14). יצוין כי על אף המינוי הנתבע אינו משתף פעולה עם האפוטרופוס לדין, והוא ממשיך להגיש בקשות עצמאיות, על אף שנאסר עליו לעשות כן. אביו של הנתבע (שהינו גם אביו של התובע) מעורב מאוד בהליכים המשפטיים ומבקש להתייצב לדיונים ואף לייצג את הנתבע, למרות שהוא אינו עו"ד. נראה כי האב עומד מאחורי סירובו של הנתבע לשתף פעולה עם האפוטרופוס לדין.
5. ראוי לציין כי לשם בירור התובענה התקיימו מספר רב של דיונים, במסגרתם נעשו ניסיונות מרובים להוביל את הצדדים להסכמות ולסיום הפרשה הטראגית והעגומה, אך ללא הצלחה.
6. בהחלטה מיום 8.7.13 קבעתי כי התובענה תתברר באופן שהדיון יפוצל לשאלת החבות ושאלת הנזק, כאשר לעניין שאלת החבות הצדדים יטענו את טענותיהם על סמך המוצגים והמסמכים.
7. אציין כי בעבר הסביר הנתבע כי הוא מקבל את חוות דעת המומחים בהליך הפלילי גם בהליך דנן, אך ביקש להבהיר באמצעות חוות הדעת כי קיימת לו הגנה בנזיקין (ר' בקשה מיום 13.2.13). לבקשת ב"כ הנתבע התרתי לנתבע להפנות למומחים שאלות הבהרה (ר' החלטה מיום 21.5.13). משהנתבע לא פעל בהתאם להחלטה האמורה, בחלוף המועד להגשת שאלות ההבהרה, ניתנה החלטה לדיון בשאלת החבות והגשת תיק מוצגים וטיעונים בכתב (ר' החלטה מיום 2.8.13).
8. התובע הגיש תיק מוצגים ביום 22.8.13, וסיכומים ביום 22.10.13. הנתבע לא הגיש מוצגים וטיעונים בכתב, על אף החלטת ביהמ"ש. האפוטרופוס לדין של הנתבע הגיש בקשה מאוחרת לחקור את המומחים, אך בקשה זו נדחתה מאחר ובעניין זה ניתנו החלטות קודמות והנתבע לא פעל בהתאם (ר' החלטה מיום 16.9.14). לפנים משורת הדין ניתנה לנתבע ארכה להגשת טיעונים.

להלן טענות הצדדים בשאלת החבות בנזיקין:

9. התובע פירט בסיכומיו את עובדות מקרה הרצח של אמו המנוחה בהן הודה הנתבע וטען כי הנתבע תכנן את הרצח של אמו ושלו במשך חודשים. הנתבע הבין את שעשה, שלט בפעולותיו הפיזיות וידע את תוצאות מעשיו. הנתבע הבחין בין מותר לאסור ולמרות זאת בחר להכאיב לתובע ולהעניש את המנוחה.

הנתבע לא העלה את הטענה שלא שלט במעשיו בהליך הפלילי וחוות הדעת הרפואיות שניתנו אינן מלמדות על העדר שליטה. בית המשפט המחוזי קבע כי ההליכים מופסקים בשל מחלת נפש ובשל אי אחריותו מחמת אותה מחלת הנפש, ולא בשל היעדר שליטה פיזית במעשים.

על פי הפסיקה אין במחלת נפש של המזיק כדי להעניק הגנה מפני אחריות בנזיקין. נקבע כי רק העדר שליטה על תנועות הגוף תהווה הגנה בנזיקין.

התובע טען כי הנתבע נמנע מקבלת טיפול למרות שידע על מחלתו, ובכך הביא את עצמו מרצונו למצב של היעדר שליטה. לכן יש לקבוע כי הוא אחראי בנזיקין למעשיו. באיזון בין המזיק לניזוק יש להכריע לטובת הניזוק ולפצות אותו. 

10. הנתבע טען כי מחוות הדעת של ד"ר אלטמרק עולה כי הוא לא היה מודע למעשיו ולא היה יכול להימנע מביצועם. הנתבע היה שרוי במצב פסיכוטי ופעל מתוך הגנה עצמית. ביצוע רצח ב-66 דקירות סכין בהתקף פסיכוטי מלמד על אי שליטה בתנועות הגוף ואוטומטיזם בלתי שפוי. רק כאשר אזל כוחו חדל לדקור את אמו.

באשר לטענת התובע, טען הנתבע כי הואיל וטענת אי השפיות התקבלה בבית המשפט המחוזי לא היה צורך להעלות טענה הגנה נוספת של העדר שליטה ואין בכך כדי למנוע מהנתבע הגנה בנזיקין.      

לטענת הנתבע, טענות התובע כי הנתבע תכנן את הרצח אינם רלבנטיות שעה שנקבע כי הינו חולה נפש ושהוא לא ידע ולא הבין את שעשה, שאחרת ניתן היה להעמידו לדין ולא לאשפזו במוסד לחולי נפש.