תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
|
37823-07-14
15/10/2015
|
בפני השופט:
יהורם שקד
|
- נגד - |
התובע:
פלוני עו"ד סיגל מוסקוביץ בכר
|
הנתבעת:
פלונית עו"ד טוני דמארי שטיינר
|
פסק דין |
האם לתובע זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם הנתבעת, וככל שהתשובה לכך חיובית – מהו היקף זכויותיו בדירה זו.
[הערה - בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים בדיון מיום 26.5.15 (להלן: "הדיון"), תחילה נשמעו טענות הצדדים אך ביחס לזכויות בדירה המצויה ברחוב .... בתל אביב (להלן: "הדירה בתל אביב"), בעוד שיתר טענותיהם תידונה בנפרד (דיון לצורך זה קבוע ליום 14.12.15). משכך, פסק דין חלקי זה יכריע אך בטענות הצדדים ביחס לזכויות בדירה בתל אביב].
א' – העובדות הצריכות לעניין:
- התובע והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1981. מנישואים אלה נולדו 4 ילדים, מהם שתי בנות בגירות ושני בנים קטינים בני כ-15 וכ-12.5 שנים כיום.
- בשנת 1981 פתחה הנתבעת, אשר הייתה אותה עת עולה חדשה, חשבון מט"ח בבנק הבינלאומי הראשון (להלן: "חשבון המט"ח"). חשבון זה היה רשום על שם הנתבעת בלבד, ולתובע היה ייפוי כוח לפעול בו.
- בראשית נישואיהם התגוררו הצדדים בדירה הנמצאת ברחוב... בראשון לציון אשר הזכויות בה רשומות על שם שניהם בחלקים שווים (להלן: "הדירה בראשון לציון").
- נישואי הצדדים לא התנהלו על מי מנוחות ובשנת 1992 הגיש התובע תביעת גירושין לבית הדין הרבני. בעקבות כך, ביטלה הנתבעת את ייפוי הכוח שניתן לתובע לפעול בחשבון המט"ח (חקירת הנתבעת, פרוטוקול הדיון, עמ' 27, ש' 9-8). לאחר זאת, שבו הצדדים לחיות יחד.
- בשנת 1995 נחתם – בין אם הנתבעת, באמצעות הנתבעת אשר שמה מצוין על גבי החוזה כמיופת כוח של אמה, לבין חברת שיכון עובדים בע"מ – חוזה לרכישת הזכויות בדירה בתל אביב. הזכויות בדירה נרשמו על שם אם הנתבעת. בשנת 1997, לאחר השלמת בניית הדירה, עברו הצדדים להתגורר בה. כפי שיפורט להלן, הצדדים חלוקים באשר למקור מימון רכישת הדירה בתל אביב ולנסיבות רישומה על שם אם הנתבעת.
- בסמוך למועד מעבר הצדדים לדירה בתל אביב, נטלה הנתבעת מבני משפחתה הלוואה בסך של 50,000 דולר ארה"ב.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת