פס"ד בבקשה של בן לגילוי מצבו של הכלכלי של אביו, שאשתו מונתה כאפוטרופוס

עניינו של הליך זה בבקשתו של בנו של האשל"א לגילוי מצבו הכלכלי הכולל של אביו-האשל"א לרבות דיווחים ומסמכים שהוגשו לב"כ האפוט' הכללי מעת מינויה של המשיבה 1 כאפוט' של האשל"א.

לאחר בחינת טענות הצדדים – דין הבקשה להידחות.

מינוי אפוט' לאדם אינו גורם לאיבוד כל זכויותיו כאדם אינדיבידואל נפרד שלו זכויות הנפרדות גם משאר בני משפחתו.

האשל"א זכאי לפרטיות, לשמירה על כבודו, על זכויותיו ועל טובתו – כפי שהיה טרם המינוי. זו נקודת המוצא ונקודת הסיום. הוא לא מאבד מזכויותיו בשל מינוי האפוטרופוס.

יש אף מקום להקפיד כי זכויותיו יישמרו בשל המינוי, ולא יכורסמו או יפגעו בעטיו.

בנו של האשל"א הגיש בקשה לגילוי נרחב של של מצבו הכלכלי של האשל"א לרבות חשבון הבנק שלו וכל הדו"חות שהוגשו לאפוט' הכללי. הוא חזר מספר פעמים בבקשה ובתגובה כי הוא "יורש" של האשל"א ומכאן לטעמו נימוק נוסף לזכותו לקבלת המסמכים. טוב היה שטענה זו לא הייתה מועלית כלל. ליורש פוטנציאלי אין זכויות בשלהן הוא זכאי לתבוע לגילוי מצבת הרכוש של המוריש, שעודו בחיים.

בן משפחה, לרבות מי שטוען כי הוא יורש פוטנציאלי, אינו קונה זכויות לגילוי של מצבו הכלכלי של האשל"א רק בשל מינוי אפוטרופוס. נהפוך הוא - היום בשל השינויים המפליגים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מרכז הכובד השתנה דווקא לכזה התומך בדחיית הבקשה (ראו למשל סעיפים 33א.(א)(1), (ה), 38, 39 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). מינוי אפוטרופוס דורש הקפדה יתרה על זכויות האשל"א ושמירה עליהן, וכפי שנקבע מפורשות בחוק, חובת האפוטרופוס הינה: "[..] " לדאוג לענינים שנמסרו לו על-ידי בית המשפט ולפעול לשמירת הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם ולקבל החלטות בקשר אליהם". (ההדגשה בקו הוספה).

כשם שאין זכות לבן לקבל את מצבת רכושו של אביו, ללא הסכמתו של האב, בשגרה (וטרם שמונה לאב אפוטרופוס) – אין זכות כזו נוצרת דווקא עם המינוי.

המבקש לא העלה כל טענה קונקרטית על פעולה בניגוד לטובתו של האשל"א. לא צורפה כל ראיה מטעמו לתמיכה בטענותיו ולהוכחת זכותו לבדיקת מצבו הכלכלי של אביו-האשל"א. המבקש לא העלה ולא נימק באופן מספק מה טובתו של האשל"א בבקשה, כיצד היא משרתת את האשל"א (ולא את המבקש).

המבקש לא עותר לשנות את המינוי על אף הטענות כנגד האפוטרופא שמונתה. המבקש טוען כי מאחר והאפוט' של האשל"א הינה אישתו של האשל"א קיים ניגוד עניינים מובנה ביניהם, ועל כן הוא סבור כי הוא זכאי לקבלת גילוי כלכלי כולל ונרחב. אין מקום לקבלת עמדה זו.

ראשית, המינוי כבר קבוע וככל שחפץ המבקש לפעול לשינוי המינוי עליו להגיש בקשה כדין, והיא תידון בהתאם.

שנית, בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ברירת המחדל הינה מינוי קרוב משפחה וההתייחסות לבן המשפחה ככלל איננה כבעל ניגוד עניינים לאשל"א אלא כמיטיב להכיר בו ובצרכיו.

שלישית, האפוט' הכללי מפקח על הדברים ועל ההתנהלות הכלכלית וככל שיש פעולה שנדרש על פי חוק גם לאשרה מבעוד מועד בפרט עיסקאות או פעולות עם האפוטרופוס של האשל"א אישית – נדרשת התייחסות ב"כ האפוט' הכללי ואישור בימ"ש. כך שהטענה לחשש המועלה מקבלת מענה ומוסדרת בחוק. היא אינה מקנה למבקש זכות לגילוי מלא על מצבו הכלכלי של האשל"א.

הטענה משתמעת שקשורה למכירת המלון בו יש לאשל"א זכויות – קיבלה מענה וצירוף פרטים על ידי המשיבה.

הטענה כי על ב"כ האפוט' הכללי הייתה חובה למסירת המידע למבקש מנוגדת לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וכן לסעיף 23ב.(א) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 הקובע כי גוף ציבורי לא ימסור מידע אלא אם האדם אשר המידע מתייחס אליו נתן את הסכמתו.

להשלמת התמונה, אין בתגובת המבקש התייחסות לכך שאין לו קשר עם האשל"א מזה שנים ארוכות.

אשר על כן הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בהליך זה בסך של 2,000 ₪. אשר ישולמו בתוך 30 יום ולא- יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, י"א שבט תשפ"ב, 13 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

החלטה לפרסום פסק הדין ניתנה ביום 16.1.22.