ההליך הנדון עניינו בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט.
המבקשות הגישו הליך זה נגד המשיבים בהתאם לסעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, ועתרו כי בית המשפט יכוף על המשיבים לציית לפסקי דין של בית המשפט המחוזי, האחד מיום 15.2.96, באשר למשיבים 1-2, והשני מיום 8.1.97 באשר למשיבה 3, בהם הורה בית המשפט על העברת זכויות המשיבים במקרקעין הידועים חלקה 3 בגוש 6968 המהווים דירת גג ברחוב הירקון 166 בתל אביב (להלן: הדירה) לידי המבקשת 1, ויורשות בעלה המנוח המבקשות 2-3.
לטענת המבקשות הבקשה הוגשה בשל הפרת פסקי הדין של בית משפט על ידי המשיבים בכך שגם לא העבירו הזכויות למבקשות ואף פעלו בניגוד לפסקי הדין והעבירו את זכויותיהם בדירה בדרך של מרמה לכאורה לבני משפחה אחרים, שאינם המבקשות. בגין כך הוגשה על ידי המבקשות תביעה לבית משפט המחוזי בת"א, ת.א. 52595-05-15 (להלן: ההליך האזרחי), אך לדעת המבקשות אין בהליך האזרחי כדי לשלול האפשרות לנקוט בהליך דנן מחמת ביזיון בית משפט.
במסגרת ניהול ההליך הגישו המבקשות בקשה להכיר בהמצאה לעו"ד קורוליק, כהמצאה למשיבים, כאשר במסגרת תגובות עו"ד קורליק, אשר התנגד להמצאה אליו כהמצאה למורשה מטעם המשיבים, העלה זה את הטענה כי המשיבה 3 כלל אינה בין החיים. בסופו של יום לא נדרשה הכרעה בבקשה לתחליף המצאה והמבקשות הודיעו כי המציאו התביעה לחו"ל ישירות לידי המשיבים 2-3 (לעניין המשיבה 3 צוין כי היות וזו חסויה התביעה הומצאה לידי האפוטרופוס שלה, עוד נטען כי לא הוכחה הטענה לפיה המשיבה 3 אינה בין החיים).
במסגרת ההליך הגיעו המבקשות והמשיב 1 להסדר ביניהם במסגרתו הורה בית המשפט, כבוד השופט חסדאי, בהחלטתו מיום 11.4.16 על מחיקת התביעה נגד המשיב 1.
לאחר שהמבקשות הודיעו על המצאת התביעה לידי המשיבים בחו"ל, ניתנה החלטת כבוד השופט חסדאי מיום 5.12.16 במסגרתה התבקשו המבקשות להבהיר איזה טעם משפטי יש במתן הסעד המבוקש בהליך, וזאת נוכח מקום מגורי המשיבים 2-3 בחו"ל.
המבקשות הגישו תגובתן וציינו כי הטעם במתן הסעדים שהתבקשו בבקשה היא להביא את המשיבים לקיים את פסקי הדין ולפעול לביטול העברות שביצעו תוך ביזיון בית משפט כאשר יש לאכוף אותם בקנס המבוקש או ליתן צו לירידה לנכסיהם כקבוע בסעיף 7(1) לפקודה וזאת עד להסרת ביזיון בית המשפט.
ביום 5.2.17 ניתנה החלטתי על תגובת המבקשות במסגרתה נקבע כדלקמן:
"מעיון בבקשה מושא ההליך עולה כי המעשים בגינם הוגשה הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, הם מעשים עשויים, כאשר בהתאם לנטען על ידי המבקשות עולה כי בסמוך לחודש מרץ 2015 המשיבים העבירו את זכויותיהם בדירה מושא ההליך, וזאת תוך הפרה בוטה של פסקי הדין אשר קבעו כי המבקשות הם בעלי הזכויות בדירה. בהתאם לפסיקה תכליתו של צו שניתן לפי הפקודה היא לכפות ציות בעתיד ולא לענוש בשל מה שאירע בעבר (הנשיא שמגר בע"פ 281/80 לגו מ. למלשטרייך בע"מ נ' בר רם בע"מ ואח', פ"ד לד (4) 557) עוד נקבע לעניין השימוש בפקודת ביזיון בית משפט כי נקיטת הליכי ביזיון בית משפט נועדה לחייב את הממרה לכבד צו שיפוטי, אך כאשר אין לחייב היכולת לקיים את הצו לא יהיה טעם בנקיטת אמצעי אכיפה משום שהוא עצמו הפרו ואינו יכול עוד לתקן את המעוות (ראו ספרו של עו"ד משה קשת, בזיון בית משפט, עמוד 153).
בנסיבות אלו ושעה שהמבקשות טוענות כי המקרקעין נמכרו על ידי המשיבים לידי צדדים שלישיים, מכירה בגינה אף נקטו המבקשות בהליך לביטול המכירה (ת.א. 52595-05-15 ), אזי עולה כי המדובר במעשה עשוי, אשר אין בנקיטת הליכים לפי הפקודה כדי לסייע באכיפתו".
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.