לאחר בחינת טענות הצדדים, עולה, כי בסופו של יום, עסקינן בבקשה להפחתת דמי המזונות, בהם חויב המבקש, בעבור שני ילדיהם הקטינים, של הצדדים, בסך 3,600 ₪ וזאת בהתאם להחלטה מיום 04.11.24, בנימוק כי השתנו זמני השהות באופן מהותי, המחייב בחינתם.
החלטה זו ניתנה לאחר שנקבעו זמני שהות, לפיהם האב ישהה עם הקטינים כל סופ"ש לסירוגין, החל מסיום הלימודים ביום ה' ועד לשעה 20:00 בשבת. זמנים אלו נקבעו הואיל והצדדים במרחק של מעל 200 ק"מ האחד מהשני.
כיום, עת הצדדים מתגוררים בקרבה (המשיבה ב—והמבקש ב---), ניתנה החלטה, ביום 10.08.25, בהסכמת הצדדים, אשר מורה על הרחבה זמנית של זמני השהות, בשגרה, בין המבקש לקטינים, כך שהאב ישהה עמם בשבוע הראשון -כל יום שני מתום המסגרת החינוכית ועד ליום המחרת וסופ"ש מיום שישי ועד לראשון. בשבוע השני – ביום שני מתום המסגרת החינוכית ועד ליום המחרת וביום חמישי מתום המסגרת החינוכית ועד לשעה 19:00.
כן נקבע כי יערך תסקיר מקיף או לחילופין תוגש חוות דעת מומחה לבחינת זמני השהות והחזקת
הקטינים.
כאמור, נוכח השינוי בזמני השהות עותר האב להפחית דמי המזונות, בהתאמה.
האב לבקשתו, שהוכתרה כ"בקשה לעיון מחדש או לחילופין כבקשה לשינוי מזונות זמניים", לא צרף הרצאת פרטים ומסמכים המעידים על הוצאות הקטינים. לא העלה כל טענה המתייחסת להוצאות אלו, לא פרט ההוצאות הנגרמות בגין שהות הקטינים אצלו ואלו הנגרמות במנותק משאלת השהות (ככל וכאלו נגרשמו). לא טען ולא פרט הוצאותיו שלו, כגון: שכירות וכיוצא בזה. עם זאת טען כי הכנסתו החודשית עומדת על 2,500 ₪ נטו עת הכנסת המשיבה כ – 11,000 ₪ בממוצע.
המבקש הוסיף וטען, בעניין הכנסתה של המשיבה, כי יש לתמוהה כיצד זה שאינה פונה לגביית המזונות לביטוח לאומי, נוכח הטענה כי אלו אינם משולמים לידיה.
יאמר כבר עתה, כי טענה זו תמוהה ולא ברור כיצד יש בה לבסס הבקשה שלפני, עת החובה רובצת לפתחו של המבקש ולא לפתחו של המוסד לביטוח לאומי וטענה זו, אינה יכולה לעמוד בעוכריה של המשיבה, בכל הנוגע לחובתו של האב לזון את ילדיו.
המשיבה בתגובתה טענה, כי כל מטרתו של המבקש היא להביא לביטול חיובו במזונות, חיוב שאינו משלם בפועל ועושה כל שניתן על מנת לחמוק ממנו. המשיבה מעלה טענות שונות שלחלקן לא מצאתי להתייחס, הואיל ואינן נוגעות, להכרעה הנדרשת בעניינינו.
באשר להשתכרות הצדדים טענה כי המבקש בעל יכולת השתכרות שאותה אינו ממצה ובעניין זה מפנה לכתבי בית דין שנכתבו על ידי המבקש בעצמו, שם ציין כי הוא בעל תואר של מהנדס תעשיה וניהול, בעל תואר שני במנהל עסקים, מרצה לארגונים ומעורב בקהילה. כן מפנה לתביעת האב באשר לאובדן שכר עבותו העומד, לדבריו, על 1,800 ₪ ליום, קרי כ – 40,000 ₪ לחודש.
כן מוסיפה המשיבה טוענת כי הדוח שהוגש על ידי המבקש אינו חתום. לא הוגשו על ידו תדפיסי חשבון ותדפיסי אשראי ודיי באמור כדי לדחות הבקשה.
בעניינה של המשיבה טענה כי פוטרה מעבודתה ביום 05.03.25. משלמת שכירות בסך 5,200 ₪ עת בעבר שילמה 2,700 ₪ והוצאות אחזקת הנכס כ – 1,200 ₪ עת בעבר עמדו על כ – 1,000 ₪. עוד הוסיפה כי משפחתה מסייעת לה בדרך של הלוואה וזאת הואיל והאב אינו משלם מזונות הקטינים.
האם צרפה אישור מביטוח לאומי וחוזה שכירות. לא צורפו: הרצאת פרטים, דפי חשבון בנק, דפי אשראי ולא פורטו טענות המתייחסות להוצאות הקטינים.
הכרעה
מכלל האמור עולה כי עניין לנו בבקשה חסרה, שהוגשה ללא הפרטים הנדרשים והמסמכים הקבועים בדין, ללא המידע הנדרש וללא הפירוט הרלוונטי ודי בכך לדחותה, שכן אין זה מתפקידו של בית המשפט להשלים ההנדרש.
כן עסקינן בבקשה שהוגשה על ידי אביהם של הקטינים, אשר בפועל אינו משלם את דמי המזונות שנקבעו, עד כה, ולכך נפקות בבוא בית המשפט לבחון הבקשה להפחתת המזונות, בקשה אותה יש להגיש בתום לב.
בי"ס (משפחה קריות) 52334-10-24פלוני נ' אלמונית(נבו 14.1.2025) ניתנה החלטה המתייחסת לסוגיה זו ושם נכתב כך:
"...מבקשת האב עולה כי מנהלים כנגדו הליכי גבייה בלשכת הוצאה לפעול הקשורים בתשלום מזונות, ומכאן עותר לעיכובם. עובדה זו יש בה בכדי ללמד על תום לבו של המבקש בעת הגשת הבקשה שכן כידוע, בבואו של ביהמ"ש לבחון בקשה להפחתת מזונות שומה עליו לבחון האם הוגשה בתום לב. אפנה בהקשר זה, לקביעותיו של כבוד השופט א' רובינשטיין בבע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.6.2007) שם קבע:"במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחודש במזונות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב. ... כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי..., הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; ... ולדרישות נוספות, כגון תקנת הציבור הקבועה בסעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי)..."
בפסק הדין בעניין עמ"ש 53288-03-18 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים] (13.11.2018), פירט כבוד השופט ח' שרעבי את השיקולים בהם נדרש בית המשפט להתחשב לצורך בחינת קיומו של תום לב, לרבות אופן התנהלות המבקש לאורך השנים ביחס לתשלומי המזונות החודשיים שנקבעו בפסק הדין, וקבע כדלקמן: "תום הלב, כך לטעמי, ייבחן, בין היתר, בשאלות הבאות: ... כיצד התנהל בתשלום מזונותיו השוטפים מאז פסק הדין הפסוק למזונות. האם יצר חובות או הקפיד על תשלומים שוטפים ובמועד..".
האמור חל גם עניינינו, עת המבקש אינו ממלא אחר חובותיו, וחוסר תום ליבו בהגשת הבקשה ניכר נוכח התנהלותו בנוגע לחיובו במזונות.
דיי בכלל האמור כדי להביא לדחיית הבקשה.
אטעים כי גם לגופו של עניין, בשלב זה, יש לדחות את הבקשה.
עסקינן בהחלטה לשינוי זמני שהות שניתנה בחודש אוגוסט 25, עת נקבע כי זמנים אלו יבחנו ויהיה לערוך תסקיר מקיף או לחילופין חוות דעת על ידי מומחה פרטי, כאשר האב ביקש לשאת במלוא העלות על מנת לזרז בחינת הנדרש.
כן נקבע והובהר לצדדים כי אין מדובר בהחלטה סופית ובהתאם לטובת הקטינים יכולה להשתנות הן על ידי צמצום זמני השהות והן על ידי הרחבתם, אצל כל אחד מהצדדים.
ממועד מתן ההחלטה שני הצדדים מלינים על התנהלותו של האחר, שיש בה, לדבריהם, לפגוע בקטינים, כאשר האם טוענת שנדמה כי האב מנצל זמנים אלו למטרות לא כשרות וכי על פניו כל רצונו, כאמור, לא לשלם מזונות ועותרת לבחון הזמנים בייתר שאת.
ברמ"ש (מחוזי נצרת) 17013-02-24א.ק נ' א.ק(נבו 19.3.2024) דן בית המשפט בשאלה האם דיי בשינוי זמני של זמני שהות כדי להוות שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינת גובה המזונות וקבע:
"גם הטיעון של הרחבת זמני שהות לבדו אין בו די כדי להוות שינוי נסיבות מהותי כפי שקבע בית משפט קמא הנכבד (סעיף 8ו' להחלטה נושא הבקשה). כפי שנפסק בבע"מ 7670/18 [פורסם בנבו] גם אם היה צולח המבקש בשלב הדיוני בו מצוי ההליך, את מבחן השינוי הנסיבות המהותי (דבר שלא עלה בידו כאמור), הרי שלכל היותר היה נערך דיון בשינוי הנובע מהרחבת זמני שהות. המדובר על הוספת 2 לילות שהבנות שוהות אצל האב והדבר יכול להשפיע בעיקר על צרכים תלויי שהות. וכבר נפסק בהקשר זה על ידי כב' השופט שוחט אך לאחרונה כי: "שינוי בזמני שהות יש בו כדי להשפיע אך ורק על נטל החיוב באשר לצרכים תלויי השהות. אין בו כדי להשליך על חלוקת נטל החיוב באשר לצרכים שאינם תלויי שהות או על חלוקת החיוב באשר להוצאות מיוחדות/חריגות" (ראו עמ"ש (ת"א) 58079-06-23 ר.א.ב. נ' מ.ל.ב. (נבו 31/12/2023). אלא שהמבקש עצמו לא פירט, לא הסביר ולא הוכיח כיצד צרכים תלויי שהות עלו באופן דרמטי בגין הוספת הלינה ולכן לא יכול היה לצפות שבית משפט קמא יסיק זאת רק מעצם השינוי בזמני השהות. משום כך טענות המבקש בסעיף 59 כי בימ"ש קמא שגה בכך שלא ראה בעצם שינוי זמני השהות לבדם שינוי נסיבות מהותי, דינן דחייה."
כן נקבע כי על שינוי נסיבות להיות מתמשך, על מנת שיהיה בו להשפיע על גובה המזונות, ראו י"ס (משפחה קריות) 52334-10-24פלוני נ' אלמונית(נבו 14.1.2025) שם נכתב:
"מכאן, שיעור המזונות אינו מהווה מעשה בית דין, ועת אירע שינויי נסיבות מהותי ובלתי צפוי, ניתן לשוב ולעתור בעניין המזונות (ע"א 363/82 פייגה נ' פייגה). בבע"מ 7670-18 פלונית נ' פלוני, שב בית המשפט והבהיר כי הלכת פייגה עומדת בעינה והכלל הוא שהצורך בשינוי נסיבות מהותי הינו תנאי לדון בבקשה להפחתת דמי מזונות זמניים. עוד נקבע בפסיקה כי "השינוי המדובר נדרש להיות מהותי ומתמשך ולא אך זמני"."
סוף דבר הבקשה נדחית.
המבקש ישא בהוצאות ההליך בסל 3,000 ₪.
ניתנה היום, כ' אלול תשפ"ה, 13 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.
