החלטה הדוחה בקשת אב להפחתת מזונות

לאחר בחינת טענות הצדדים, עולה, כי בסופו של יום, עסקינן בבקשה להפחתת דמי המזונות, בהם חויב המבקש, בעבור שני ילדיהם הקטינים, של הצדדים, בסך 3,600 ₪ וזאת בהתאם להחלטה מיום 04.11.24, בנימוק כי השתנו זמני השהות באופן מהותי, המחייב בחינתם.

החלטה זו ניתנה לאחר שנקבעו זמני שהות, לפיהם האב ישהה עם הקטינים כל סופ"ש לסירוגין, החל מסיום הלימודים ביום ה' ועד לשעה 20:00 בשבת. זמנים אלו נקבעו הואיל והצדדים במרחק של מעל 200 ק"מ האחד מהשני.

כיום, עת הצדדים מתגוררים בקרבה (המשיבה ב—והמבקש ב---), ניתנה החלטה, ביום 10.08.25, בהסכמת הצדדים, אשר מורה על הרחבה זמנית של זמני השהות, בשגרה, בין המבקש לקטינים, כך שהאב ישהה עמם בשבוע הראשון -כל יום שני מתום המסגרת החינוכית ועד ליום המחרת וסופ"ש מיום שישי ועד לראשון. בשבוע השני – ביום שני מתום המסגרת החינוכית ועד ליום המחרת וביום חמישי מתום המסגרת החינוכית ועד לשעה 19:00.

כן נקבע כי יערך תסקיר מקיף או לחילופין תוגש חוות דעת מומחה לבחינת זמני השהות והחזקת

הקטינים.

כאמור, נוכח השינוי בזמני השהות עותר האב להפחית דמי המזונות, בהתאמה.

האב לבקשתו, שהוכתרה כ"בקשה לעיון מחדש או לחילופין כבקשה לשינוי מזונות זמניים", לא צרף הרצאת פרטים ומסמכים המעידים על הוצאות הקטינים. לא העלה כל טענה המתייחסת להוצאות אלו, לא פרט ההוצאות הנגרמות בגין שהות הקטינים אצלו ואלו הנגרמות במנותק משאלת השהות (ככל וכאלו נגרשמו). לא טען ולא פרט הוצאותיו שלו, כגון: שכירות וכיוצא בזה. עם זאת טען כי הכנסתו החודשית עומדת על 2,500 ₪ נטו עת הכנסת המשיבה כ – 11,000 ₪ בממוצע.

המבקש הוסיף וטען, בעניין הכנסתה של המשיבה, כי יש לתמוהה כיצד זה שאינה פונה לגביית המזונות לביטוח לאומי, נוכח הטענה כי אלו אינם משולמים לידיה.

יאמר כבר עתה, כי טענה זו תמוהה ולא ברור כיצד יש בה לבסס הבקשה שלפני, עת החובה רובצת לפתחו של המבקש ולא לפתחו של המוסד לביטוח לאומי וטענה זו, אינה יכולה לעמוד בעוכריה של המשיבה, בכל הנוגע לחובתו של האב לזון את ילדיו.

המשיבה בתגובתה טענה, כי כל מטרתו של המבקש היא להביא לביטול חיובו במזונות, חיוב שאינו משלם בפועל ועושה כל שניתן על מנת לחמוק ממנו. המשיבה מעלה טענות שונות שלחלקן לא מצאתי להתייחס, הואיל ואינן נוגעות, להכרעה הנדרשת בעניינינו.

באשר להשתכרות הצדדים טענה כי המבקש בעל יכולת השתכרות שאותה אינו ממצה ובעניין זה מפנה לכתבי בית דין שנכתבו על ידי המבקש בעצמו, שם ציין כי הוא בעל תואר של מהנדס תעשיה וניהול, בעל תואר שני במנהל עסקים, מרצה לארגונים ומעורב בקהילה. כן מפנה לתביעת האב באשר לאובדן שכר עבותו העומד, לדבריו, על 1,800 ₪ ליום, קרי כ – 40,000 ₪ לחודש.

כן מוסיפה המשיבה טוענת כי הדוח שהוגש על ידי המבקש אינו חתום. לא הוגשו על ידו תדפיסי חשבון ותדפיסי אשראי ודיי באמור כדי לדחות הבקשה.