פס"ד המכריע בשלוש תביעות בין בני זוג לשעבר

הונחו בפניי שלוש תביעות התובע.

העובדות בקצרה:

1. הצדדים הינם בני זוג לשעבר, אשר נישאו זה לזו כדמו"י ביום 16.12.2010 והתגרשו זה מזו בגט פיטורין ביום 22.02.2022. במהלך נישואיהם נולדו לצדדים 3 ילדיהם המשותפים:

   1. הקטינה ב.- כבת 12 שנים;

   2. הקטין ג.- כבן 11 שנים;

   3. הקטין ד. - כבן 8 שנים.

2. ביום 02.02.2022 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין, אשר קיבל ביום 17.02.2022 תוקף של פס"ד (תה"ס 14327-02-22) (להלן: "הסכם גירושין").

   יובהר, כי במסגרת ההסכם נקבעה משמורת וזמני שהות של הצדדים עם הקטינים, והוסדרו כלל העניינים שבין הצדדים, לרבות תשלום מזונות הקטינים וכלל ההסדרים הרכושיים.

3. ביום 21.11.2023 חתמו הצדדים על התוספת להסכם הגירושין (להלן: "תוספת להסכם") במסגרתה ביקשו לתקן חלק מהוראות הסכם הגירושין (סעיפים 12.6, 12.8-12.9 להסכם הגירושין). יודגש, כי התוספת להסכם לא אושרה בבית המשפט.

4. ביום 07.03.2024 פתח התובע הליך יישוב סכסוך (י"ס 16611-03-24), אשר במסגרתו ניתנה ביום 25.03.2024 ההחלטה להשהיית גביית המזונות, וזאת החל מחודש מאי 2023.

   להשלמת התמונה יוסף, כי בעקבות החלטה זו (החלטה מיום 25.03.2024) הגישה הנתבעת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רמ"ש 11792-04-24) במסגרתה התקבל באופן חלקי הערעור, כך שתקופת השהיית גביית המזונות צומצמה לתקופה שבין חודשים מאי 2023 לחודש ינואר 2024.