פס"ד בתביעה לפסיקת דמי שימוש על דירת מגורים

ההליך:  בפני תביעה לפסיקת דמי שימוש על דירת מגורים אשר בבעלות הצדדים בחלקים שווים וזאת החל מחודש 4/2020 ועד לחודש 1/2025.  רקע עובדתי בקליפת אגוז: 

1. התובע מר מ. ק. (להלן: "התובע") והנתבעת גב' י. א. (להלן: "הנתבעת") אינם יהודים, ניהלו מערכת יחסים זוגית למספר שנים והם מוכרים כידועים בציבור משנת 2015. הצדדים ניהלו חיים משותפים תחת קורת גג אחת משנת 2015 ועד לחודש אפריל 2020. במהלך חייהם המשותפים של הצדדים נולדו להם שני ילדים.

    

2. ביום 2/4/20 חדלו הצדדים להתגורר ביחד בדירת המגורים שיש להם ברח' *** ב- *** (להלן: "דירת המגורים"). יצוין כבר בשלב זה, כי הדירה רשומה על שם שני הצדדים בחלקים שווים ומדובר בדירה של חברת עמידר.

    

3. הצדדים ניהלו בעבר מספר הליכים בפני ביהמ"ש. הנתבעת הגישה ביום 6/4/20 בקשה לצו הגנה כנגד התובע, בגין אירוע אלימות נטען שהתרחש בסמוך להגשת הבקשה במסגרת תיק ה"ט 6490-04-20. בדיון שהתקיים במעמד צד אחד ניתן צו הגנה כנגד התובע. בדיון שנערך במעמד הצדדים הגיעו הצדדים להסכמה לפיה צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד יבוטל, ותחתיו תינתן התחייבות הדדית מטעם שני הצדדים לא להטריד, לא לאיים ולא לפגוע אחד בשני. כמו כן, ניתנה מטעם התובע, בהסכמתו, התחייבות לפיה הוא מתחייב לא להיכנס לדירת המגורים לתקופה של 6 חודשים.

    

    

4. יש לציין, כי הצדדים חתמו ביום 3/5/20 על הסכם מזונות ומשמורת ילדים, הסכם שקיבל ביום 16/6/20 תוקף של פס"ד במסגרת תיק תה"ס 4195-06-20. במסגרת ההסכם הסדירו הצדדים את כל העניינים הקשורים במזונות הילדים, הסדרי ההורות וזמני השהות, אולם לא הייתה כל התייחסות לנושא הנכסים והרכוש וחלוקתו לרבות בעניין דירת המגורים.

    

5. כאמור במסגרת הסכם הממון לא הוסדר עניין דירת המגורים, דירה של חברת עמידר שרשומה על שם הצדדים בחלקים שווים, דירה שהתגוררה בה הנתבעת מאז שנת 2004 וזאת בהיותה אם חד הורית ל- 3 ילדים. הדירה נרכשה ע"י הנתבעת וזאת לאחר מיצוי זכויותיה כאם חד הורית ונרשמה על שמה בלבד, ולאחר מכן נרשמה דירת המגורים על שם שני הצדדים בחלקים שווים.

    

6. הצדדים, ובהסכמה ביניהם, מינו שמאי לצורך פירוק השיתוף בדירת המגורים והערכת שוויה. נתקבלה חוות דעת מטעם השמאי והצדדים הסכימו לאמצה, אולם היו חלוקים לעניין האופן שיש בו לחלק את חלקו של כל צד בדירת המגורים.