החלטה
בקשה הנושאת כותרת "בקשה לביטול דחיית תובענה – בהתאם לתקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי".
התביעה בתיק הוגשה לבית משפט זה ביום 25.8.03 ונדונה בפני כבוד השופט אריאל חזק.
בתמצית יצוין, כי ביום 3.6.07 ניתנה על ידי כבוד השופט חזק החלטה המורה על דחיית התביעה, בגין העדר התייצבות.
בהחלטה מיום 5.4.09 דן כבוד השופט חזק בבקשה שהגישה התובעת לביטול פסק הדין. בהחלטה נקבע, כי בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט להתנות את ביטולו של פסק הדין בתנאים. כך נקבע, כי ביטול פסק הדין יהיה מותנה ב"תנאים ממשיים, שרק בהתקיימם, תבוטל ההחלטה האמורה". לפיכך נקבע, כי פסק הדין, אשר הורה על דחיית התביעה, יבוטל בכפוף לכך שהתובעת תשלם לנתבעים, תוך 30 יום, הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ וכן תפקיד בקופת בית המשפט, תוך אותו מועד, סך נוסף של 20,000 ₪ כערובה להוצאות הנתבעים. עוד הובהר, כי אם "לא תעמוד המבקשת (התובעת) בתנאים שנקבעו לעיל, תיוותר ההחלטה.... על כנה".
התובעת הגישה, בסמוך לקבלת ההחלטה האמור, בקשה להארכת מועד להפקדת הערובה. כבוד השופט חזק קבע, בהחלטתו מיום 13.5.09, כי הוא מאריך את פרק הזמן שנקבע לצורך הפקדת הכספים ב-30 ימים נוספים, עד ליום 4.6.09.
התובעת הגישה בקשה נוספת, הפעם להפחתת סכום הערבון. בהחלטה שניתנה על ידי כבוד השופט חזק ביום 1.7.09 נקבע, כי אין להיעתר לבקשה. עם זאת, ניתנה לתובעת אורכה להפקדת סכום הערבון ותשלום ההוצאות עד ליום 1.9.09.
בהחלטה שניתנה על ידי ביום 11.11.09 הבהרתי, כי לא הופקד הערבון, וממילא החלטה על דחיית התביעה (ההחלטה מיום 3.6.07) לא בוטלה, היא עומדת בעינה, ועל כן מדובר בתיק סגור.
התובעת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה למתן רשות לערער על החלטותיו של כבוד השופט חזק.
התובעת ביקשה ליתן החלטה בבקשתה שהוגשה עוד ביום 1.9.09 לעיכוב ביצוע ההחלטה שניתנה על ידי כבוד השופט חזק. בהחלטה מיום 10.12.09 קבעתי, כי בית המשפט ינהג בהתאם להחלטה שתינתן על ידי בית המשפט המחוזי.
בהקשר זה יצוין, כי בכך למעשה דחיתי את הבקשה לעיכוב ביצוע החלטותיו של כבוד השופט חזק. על פי החלטתי האמורה, החלטותיו של כבוד השופט חזק עמדו בעינן. עם זאת הובהר, כי אם בית המשפט המחוזי יורה אחרת, היינו ישנה החלטות אלו (כגון בהפחתת סכום הערבון או בהארכת המועד להפקדתו), הרי שממילא, החלטתו של בית המשפט המחוזי היא זו שתחייב.
ביום 12.1.10 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא יוסף אלון) את הבקשה למתן רשות לערער שהגישה התובעת על החלטותיו של כבוד השופט חזק. כך גם נדחתה הבקשה לסעד ביניים לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט.
לנוכח החלטתו של בית המשפט המחוזי, הרי שההחלטות שניתנו על ידי כבוד השופט חזק, לגביהן הוגשה הבקשה למתן רשות לערער, הן שתקפות ומחייבות. בנוסף, בית המשפט המחוזי אף לא עיכב החלטות אלו, וממילא, לא נתן לתובעת אורכה להפקדת הערבון, כפי שחויבה לעשות על פי החלטותיו של כבוד השופט חזק.
למעשה, החלטתו של בית המשפט המחוזי סתמה את הגולל על תביעתה של התובעת והביאה את ההליך בתיק זה לידי סיום סופי. כל זאת לאחר שהחלטותיו של כבוד השופט חזק הפכו לחלוטות.
רק לאחר שניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי, עתרה התובעת בבקשה נוספת, היא הבקשה התלויה ועומדת בפניי, למתן אורכה להפקדת סכום הערבון ותשלום ההוצאות.
ב"כ התובעת מציין בבקשתו כי מדובר בבקשה לפי תקנה 519(ב) לתקנות לדחיית מועד להפקדת ערובה שנקבעה להוצאות. בהקשר זה מפנה ב"כ התובעת לפסקי הדין אשר דנו בהטלת ערובה להוצאות ובהארכת המועד להפקדתה, אם נקבעה. אולם, המסגרת הדיונית הרלבנטית לבקשה זו כלל אינה קשורה לתקנה האמורה, אשר מתייחסת לסמכות בית המשפט להתנות המשך תביעה בערובה להוצאות וכן בסמכותו להאריך המועד להפקדת הערובה שנקבעה.
במקרה שלפנינו, ניתן פסק דין. פסק הדין הביא לסיום ההליך בתיק זה. כמפורט לעיל, בית המשפט עשה שימוש בסמכותו לפי תקנה 201 לתקנות, והתנה את הביטול בתנאים. התנאים שנקבעו כללו את חיוב התובעת בתשלום הוצאות והפקדת הערבון, וכן את המועד שבו היתה התובעת חייבת לעשות כן, כמפורט בהחלטה.
בהמשך, חזר בית המשפט וקבע, כי סכומי הערבון וההוצאות לא ישתנו, וכן האריך המועד להפקדת הערבון ותשלום ההוצאות.
כאשר צד מבקש לבטל פסק דין, והביטול מותנה בתנאים, עליו לקיימם באופן מלא ומדויק. אין מדובר עוד בהליך תלוי ועומד, אשר עלול לבוא לידי סיום אם לא תופקד ערובה שנקבעה. המדובר בהליך שהסתיים, אך אחד הצדדים להליך מבקש לחדשו ולבטל פסק דין שכבר ניתן.
התובעת ביקשה לערער על שתי ההחלטות שניתנו. ההחלטות התייחסו הן לגובה הערבון וההוצאת והן למועד שבו על התובעת להפקיד הערבון ולשלם ההוצאות. המועד שנקבע, היה יום 1.9.09.