תימור נ' עידן הגז ואח'

פסק דין

הנתבעים מתעסקים ככל הנראה בהתקנת מערכות גז להנעת כלי רכב. לתובע היה רכב המונע בדלק רגיל והוא חפץ להסבו לנסיעה על גז. התובע פנה אל הנתבעים ובק שלהתקין מערכת הנעה על זגז ברכב שלו .

לטענתו הנתבעים התקינו את המערכת ,אך טוען כי גילחה כי אין הוא יכול לנסוע על גז, כי מכון התקנים אינו מאשר את ההתקנה . התובע טוען כי שילם את הסכום שנדרש ממנו, אך בסופו של יום מצא את עצמו לא מפיק כל תועלת מההוצאה שהוציא , והוא תובע את הנתבעים לשלם לו סכום של 18000 ₪ . התובע לא פירט את הסכומים שהוא תובע , אך למדתי ממכבת ההתראה שנשלח ע"י עורך הדין שלו כי הוא תובע סכומים כדלקמן ,

1- 6500 ₪ ששולמו ע"י התובע לנתבעים עברו ההתקנה

2- החזר עלות פירוק המערכת 1500 ₪

3- ירידת ערך הרכב בסכום של 5000

4- נזק של הפסד שלושה ימי עבודה ונסיעות 4000 ₪

5- הוצאות טפול משפטי 1000 ₪ .

התובע נקב הסכום של 18000 ₪ כי זה הסכום הרשום במכתב ההתראה שנשלח ע,י א כוחו .

מטעם הנתבעים הופיע לדיון רק הנתבע 3 . הנתבע 3 טען כי אין הוא בעל דין בתיק זה , ואין יריבות למעשה בינו לבין התובע. כי העסק הוא של אחיו הנתבע 2 והפירמה שבבעלותו הנתבעת 1 . בדיון הראשון בו נכח הנתבע 3 הציג צו כינוס נכסים שהוצא כנגד הנתבע 2, וההליכים בתביעה הופסקו כנגד הנתבע 2 .

לאחר ששמעתי את העדויות של הצדדים, ואת טענותיהם, הוכחה לי מעורבותו של הנתבע 3 בעסק, ובעבודות שבוצעו בו , ונחה דעתי כי הוא היה שותף בעסק, או לכל הפחות בעסקה עם התובע, וטענה שלו לחוסר יריבות או עילה עם התובע, נדחית .

באשר לעסקה גופא ,התובע העיד כי הוא הגיע אל הנתבעים. הנתבעים 2-3 קבלו אותו . אחרי ההתקנה , הופנה התובע אל מכון התקנים על מנת לאשר את ההתקנה . כאן נכונה לתובע הפתעה כאשר גילה כי הרכב שלו לא היה מורשה לנסוע על גז, התובע לא יכול היה להביא את אישור מכון התקנים, ועל כן חזר אל הנתבעים על מנת שיפרקו את המערכת .

בקצירת האומר ניתן לומר כי כל תלאותיו של התובע מתחילות ומסתיימות בכך שגילה , אומנם מאוחר, כי רכבו אינו מורשה לנוע על אנרגית גז, ואינו יכול לקבל אישור לא מהיצרן ואל ממכון התקנים לביצוע התקנת מערכת גז.

עלי לומר כבר עתה , כי לא כל האשם תלוי בצווארם של הנתבעים . התובע בתור העלים של הרכב היה חייב לברר תחילה אם הוא יכול להתקין מערכת גז להנעת הרכב שלו , ורק לאחר מכן ף, ולאחר שש בידו אישור על כך לפנות אל מוסך המתקן מערכות כאלה להתקנה . התובע על דעת עצמו , בלי לבדוק ובלי להתייעץ עם גורם כל שהוא פנה להתקנת מערכת הגז, ורק לאחר מכן פנה למכון התקנים לקבל את האישור .

בכך שגה התובע.

אך מנגד הנתבעים , שעסקם בהתקנת מערכות גז, לרכבים, טכנולוגיה שהיא חדשה , ואינה מתאימה לכל כלי רכב, היה עליהם לדעת כי סוג הרכב של התובע אינו מתאים להנעה בגז, ולנחות את התובע שעליו קודם להביא אישור לצורך התקנת מערכת גז ברכבו , ורק לאחר מכן לבצע את ההתקנה .

לטעמי שני הצדדים שוגים והתרשלו באותה מידה .

על כן על הנתבעים להשיב לתובע את מחצית נזקיו .

אין מחלוקת כי התובע שילם 6500 ₪ , ואני מאשר זכום זה .

לעניין ראש הזנק השני , 1500 ₪ פירוק המערכת, סכום של 1500 ₪ התובע לא הביא כל ראיה או קבלה או מסמך אחר בדבר גובה הסכום . ניתן לאשר 500 ₪ עבור פירוק מערכת .