תיאטרון שלנו בע"מ נ' החברה לפיתוח תיאטרון, מוסיקה, אמנות ומחול - חולון

החלטה

מונחת בפני בקשה מטעם הנתבעת/המבקשת ליתן צו לתובעת/המשיבה לעיון במסמכים ולמענה על שאלות ספציפיות בשאלון.

על קוצו של יוד, המדובר בתובענה כספית בסך 444,342 ₪ וכן ליתן צו עשה שהגישה המשיבה; תיאטרון שלנו בע"מ כנגד המבקשת; חברה לפיתוח תיאטרון, מוסיקה, אמנות ומחול – חולון בע"מ. על פי כתב התביעה, התובעת מנהלת ומפעילה תיאטרון לילדים המעלה הצגות ילדים באולמות ברחבי הארץ. הנתבעת הינה חברת בת של עיריית חולון אשר באולם "תיאטרון חולון" שבניהולה ובהפעלתה מתקיימים בין היתר מופעים והצגות ילדים. טענתה העיקרית של התובעת בכתב התביעה הינה כי לא קיבלה יחס שוויוני בהקצאת מועדי הצגות באולם הנתבעת ביחס למפיקים אחרים בין השנים 2009-2011 וזאת על רקע הטענה כי מנהלת האירועים בנתבעת מקצה למקורביה מועדים רבים ואטרקטיביים מאלה שהוקצו לתובעת. על כן, תובעת המשיבה הפסד רווח ופגיעה במוניטין וכן מבקשת ליתן צו עשה להקצות לתובעת מועדי הצגות באולם.

יוער כי על פי כתב התביעה, תובענה זו אינה אך חלק ממסכת אירועים (בין היתר משפטיים) כוללת שהתקיימה בין הצדדים ובכלל זה: פניית התובעת למבקר עיריית חולון, מכתבי דרישות תשלום מטעם הנתבעת בגין לשון הרע, פניות התובעת לראש עיריית חולון וכן עתירה מנהלית שהוגשה ע"י התובעת כנגד עיריית חולון לקבלת מידע ע"פ חוק חופש המידע.

טענות הצדדים בתמצית

לטענת המבקשת ביום 10.11.2011 שיגר ב"כ המבקשת לב"כ המשיבה דרישה בכתב להשיב על שאלון, לגלות מסמכים בתצהיר גילוי ערוך כדין ולאפשר עיון במסמכים. במסגרת פגישת המהו"ת שהתקיימה ביום 11.12.2011 מסר ב"כ המשיבה לב"כ המבקשת תצהיר גילוי מסמכים מטעמו וכן תצהיר תשובה על שאלון. ברם, המסמכים שצוינו בתצהיר הגילוי לא נמסרו למבקשת, התשובות לשאלות שהופנו למשיבה אינן מספקות וכן שאלות 1-6; 8;19;18;22-24;28 - לא זכו למענה. כמו כן, המבקשת נדרשה להמציא את המסמכים הבאים וסירבה: דוחות שנתיים למס הכנסה מיום ייסודה; מאזנים ודוחות רווח והפסד חתומים בידי רו"ח של התובעת; העתקי חשבוניות שהוציאה התובעת מעת היווסדה בקשר עם ההצגות שנמנו בתביעה; חוזי עבודה/ הודעות על תנאי עבודה של עובדי המשיבה מיום היווסדה; כרטיסי העובדים כולם; תלושי שכר של כל העובדים; רשימות "בוקינג" מול כל האולמות של הצגות בקופות פתוחות וכן בגין כל ההצגות שנמכרו לאולמות באמצעות גורם שלישי מפיץ; רשימת אולמות/ מקומות בהם בוצעו הצגות התובעת מאז היווסדה; עוד מבוקש ליתן צו לעיון במסמכים שלהלן שתידרש המשיבה להציג במסגרת השאלון: פרוטוקולים של המשיבה מיום היווסדה; הסכמים עם בעלי זכויות יוצרים בהצגות הנזכרות בסעיף 2 לתביעה; העתקי הביקורות המשבחות הנזכרות בסעיף 5 לתביעה; נספח ט"ו שהוא חתום ע"י רו"ח; הסכמים עם ספקי הגברה, תאורה, הפצת פליירים, מדפיסי חומר פרסומי הנזכרים בנספח ט'ו; הסכמים עליהם חתמה התובעת עם אולמות; חוזים שחתמה המשיבה עם סוכנים ומשווקי מופעים; הסכמים, חשבוניות ודרישות תשלום עם מחברי המחזה, במאי, מעצב תפאורה, עיצוב וייצור תלבושות, מתכנן תאורה, מפעיל תאורה, מתכנן סאונד, מפעיל סאונד, מחבר/מעבד מוזיקה, הקלטות אולפן למוזיקה, הסדרים ותשלומים עם בעלי זכויות, נגנים, תשלום לנגנים וחדרי חזרות, עיצוב וביצוע פרסום, סוכן יחסי ציבור, כריאוגרף – כל אלו בגין הצגות המשיבה מאז 6/2009 ומסמכים זהים בקשר לספקי המשיבה אשר לשיטתה עבדו עבור התובעת לצורך פסטיבל צלילי ילדות; הסכם עם הקיבוץ המאוחד; שמות אולמות ספציפיים בערים המפורטות בסעיף 2.21.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הליכים מקדמיים מטרתם לייעל, לפשט, לקצר ולקדם את הדיון בתיק. עסקינן בתיק פשוט בגין הפסד רווחים ופגיעה במוניטין שנגרמו למשיבה. תביעה זו נובעת מהליך אחר שניהלו הצדדים במסגרת עתירה מנהלית (עת"מ 27639-02-11) במסגרתה נמסר מידע שבעטיו הוגשה התובענה דנן. נטל ההוכחה ונטל הראייה בתביעה דנן חל על המשיבה בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". בשלב הבאת הראיות תציג המשיבה את ראיותיה וביהמ"ש יקבע האם הרימה נטל זה, אם לאו. הבקשה הינה ניסיון להסיט את המחלוקת לאפיקים זרים תוך התשת המשיבה בהתעסקות בשאלונים והמצאת מסמכים שאין בהם דבר וחצי דבר כדי לייעל, לפשט או להבהיר את המחלוקת בתיק.

בתשובה לתגובה טוענת המבקשת כי מדובר במסמכים רלוונטיים לאור העובדה כי עסקינן בתביעה שמהותה "הפסד רווחים". נכון וראוי לו היתה המשיבה בעצמה מספקת את החשבוניות הדרושות שמא יש צורך בבדיקת מומחים.

דיון והכרעה

אכן, על מענה לשאלון וגילוי ועיון במסמכים נאמר בפסיקה: "הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדר הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל דין להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מהשאלות השנויות במחלוקת של המשפט" ע"א 2271/90 גמבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793. תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי: "יש לגלות את כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון".לשאלה אילו מסמכים יש לגלות נדרש הנשיא ברק ברע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח', פ,ד מט(4), 54, עמ' 60: "על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את עניין נושא תובענה...הרלוואנטיות לצרכי גילוי היא מידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי". ובע"א 327/68 מנגר ואח' נ' ביינון ואח', פ"ד כב(2) 602, עמ' 603 נקבע כי:"חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתכונן כהלכה, ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו". עולה מהתקנות והפסיקה כי המשיב חייב לתת תשובות אמיתיות, ברורות ומלאות לשאלות שנשאל ולהציג את כל המסמכים שברשותו ושנדרש לתת. אולם, רק בתנאי שהם רלוואנטיים לעניין הנדון ואין בהם הכבדה מעבר לסביר לגבי המשיב. נטל השכנוע של בית המשפט מוטל על כתפי המבקש, ראו לעניין זה בש"א (ת"א) 9431/07 גלזר נ' אלמונית, תק-מח 2007(4), 4438(אסמכתא 3).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה הנני סבורה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד, וברובה מדובר בבקשה מטרידה ומכבידה שנולדה ככל הנראה על רקע היחסים העכורים בין הצדדים. המבקשת מבקשת לעיין במסמכים רבים, לגבי חלקם לא ניתן הסבר מניח את הדעת באשר לרלוונטיות שלהם לתובענה, חלקם פוגעים בפרטיות צדדים שלישיים ועל כן הנני סבורה כי מתן צו גורף עשוי לסרבל את ההליך ולהכביד על המשיבה שלא לצורך במקום לייעל את הדיון, כפי שיפורט ביתר הרחבה להלן.

מצאתי ממש בבקשה להמציא עותק מהמסמכים שגולו ע"י המשיבה במסגרת תצהיר הגילוי. ברי כי אין מחלוקת בין הצדדים לגבי הרלוונטיות של מסמכים אלה. מה גם ותקנה 114 לתקסד"א קובעת כי בעל דין רשאי לדרוש מבעל דין אחר בכל עת לעיין ולהעתיק כל מסמך הנזכר בכתבי טענותיו ותצהיריו. מסיבה זו, הנני מקבלת גם את הבקשה בסעיף 2.13 לבקשה להעתק ה"ביקורות המשבחות" המוזכרות בסעיף 5 לתביעה ובסעיף 2 לתצהיר הגילוי.

מכח תקנה 114 הנני מקבלת גם את הבקשה לעניין המצאת החומר עליו הסתמך רוה"ח בנספח ט"ו לכתב התביעה (ודוקו: לאו דווקא הסכמים עם ספקים כמבוקש אלא חומר עליו התבסס לעריכת התחשיב) זאת בלוויית נספח ט"ו כאשר הוא חתום ע"י רוה"ח. מעבר להמצאת חומר זה איני מוצאת צורך במענה על השאלות 1-5, הנובעות לכאורה מנספח ט'ו.

לא מצאתי ממש בדרישת המבקשת במסמכים הנזכרים בסעיפים 2.1 – 2.2; 2.7; 2.9; 2.16 – 2.19 לבקשה. נימוקי המבקשת לקבלת מסמכים אלו הינם כי מהווים "בסיס" לתביעת אבדן/הפסד רווחים וכן מידע הנחוץ "לבסס את התביעה או את ההגנה" (סעיף 2.9) וכן לבחינת "טענות התובעת" (סעיף 2.16) ו"להראות את נזקיה של התובעת ואת הוצאותיה כביכול" (סעיף 2.18). בהקשר זה יש מקום לטענת המשיבה ולפיה נטל הוכחת התובענה חל עליה. אם אכן כטענת המבקשת מדובר במסמכים ש"יבססו" את התביעה או "יראו" את הנזקים הנטענים ואכן אלו לא הוצגו, הרי שיעמוד הדבר נגד המשיבה ויצור קושי עבורה בהוכחת תביעתה.

באשר למבוקש בסעיפים 2.4 – 2.6 איני מוצאת מקום להיעתר לבקשה להמצאת תלושי שכר עובדי המשיבה, כרטיסי עובדים וחוזי עבודה בשל הפגיעה בפרטיות צדדים שלישיים ומשלא ניתן נימוק מניח את הדעת באשר לרלוונטיות מסמכים אלה.

כמו כן, לא ניתן הסבר מניח את הדעת באשר לרלוונטיות המסמכים הנזכרים בסעיפים 2.3; 2.8; 2.11; 2.12; 2.20 וכן 2.21. לפיכך, שוללת את הבקשה לעיון בהם.

בעניין הבקשה למענה על השאלות לא מצאתי רלוונטיות לשאלות 18-19 שכן התביעה נוגעת לשנים ספציפיות. לא מצאתי רלוונטיות לתובענה גם בשאלות 22 – 24; 28. באשר לשאלות 6 ו-8 איני מוצאת מקום להורות על מענה עליהן, הנטל הינו על התובעת להוכיח כי יש ממש בנטען בסעיפי כתב תביעתה וניתן יהיה לחקור על כך נגדית בהמשך ההליך.

המסמכים עליהם הוריתי לעיל יועברו למבקשת בתוך 15 יום ממסירת ההחלטה.

שאלת ההוצאות תשקל בתום ההליך.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ב, 12 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.