תחולת חוק להסדר התדיינויות על צדדים בטרם פסיקת אבהות

האם יש לסלק על הסף בקשת יישוב סכסוך הואיל וטרם הוברר אם המבקש הוא אבי בתה של המשיבה? 

ההליכים והצדדים:

1. המשיבה הגישה ביום כנגד המבקש בקשת יישוב סכסוך לפי הוראות החוק להסדר התדיינויות במשפחה (הוראת שעה) התשע"ה – 2014 (להלן : "החוק").
2. במקביל לבקשה זו הוגשה על ידי המשיבה תביעה לאבהות בתמ"ש 36627-08-16 (להלן : "תיק האבהות") והלכה למעשה, לאור היות טופס בקשת יישוב הסכסוך תמציתי ביותר, הרי שרובן המכריע של העובדות נשוא פסק הדין הנוכחי נלמדות מכתבי הטענות בתיק האבהות.
3. בתיק האבהות טענה המשיבה כי הצדדים ניהלו מערכת יחסים מאז 10/2013 וכי כתוצאה מכך נולדה להם בתם הקטינה מאי מזל וזאת ביום 19/5/16.

4. לדברי המשיבה, הצדדים ניהלו זוגיות לכל דבר ועניין משך שנתיים והכל ידעו והכירו אותם כבני זוג. לדבריה היא עברה הפלה אחת במהלך הקשר עם המבקש ולאחר מכן הגיעו להחלטה משותפת בדבר הבאת ילד לעולם והמבקש ליווה אותה לבדיקות רפואיות ואף טיפל בקטינה לאחר לידתה, אלא שהחליט בשלב מסויים לחזור בו מכוונתו וניתק עמה את הקשר כחודש או חודשיים לאחר הלידה (בחודש יולי 2016).
5. לדברי המבקש, הצדדים לא ניהלו כל מערכת יחסים זוגית, אלא מערכת יחסים שכללה קיום יחסי מין ללא כל כוונה להתגורר יחדיו או להקים משפחה. כן טוען המבקש כי לא הייתה כל כוונה ללדת ילד משותף ואף קיבל ההודעה על ההריון בהפתעה גמורה. המבקש מודה כי הגיע לבית החולים לאחר הלידה לבקר את המשיבה אך אין בכך כדי להודות באבהות או בקשר והדבר נבע ממסרון ששלחה לו המשיבה בו בירכה אותו לרגל הולדת הבת. המבקש מסכם כי מעולם לא ניהל זוגיות עם המשיבה וכעת היא מטרידה אותו באופן אובססיבי בהקשר זה.

עתירת המבקש:

6. המבקש עתר למחוק בקשת יישוב הסכסוך על הסף בטענה, כי הצדדים אינם נכנסים בשלב הדיוני הנוכחי לגדרו של הוראות החוק. המבקש טוען, כי הצדדים מעולם לא היו בני זוג והוא מכחיש אבהותו ביחס לקטינה, כך שעד שלא ייקבע שהוא אביו בהליך האבהות, הוא לא יכול להיחשב "להורה" לצרכי החוק.

תגובת המשיבה:

7. המשיבה טוענת, כי בקשת ישוב הסכסוך הוגשה במקומה הואיל, והמשיבה עותרת להסדיר עניין מזונות הילדה ועניין מזונות קבוע בחוק כחלק מהעניינים שבגינם יש להגיש בקשת יישוב סכסוך. כן לדבריה, יש בידה ראיות לקיום תא זוגי אותן תציג בעת הצורך. המשיבה מוסיפה, כי בשעה שהמבקש הסכים לבדיקת רקמות בתיק האבהות, הרי שאין למחוק הבקשה לפחות עד לקבלת ממצאי הבדיקה.

דיון והכרעה:

8. מטרתו של החוק הינה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד (סעיף 1 לחוק).
9. ההגדרות שבחוק קבועות בסעיף 2 שבו והן מגדירות "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" כתובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעניינים האמורים באותו סעיף לרבות מזונות (ס"ק (3) או כל עניין שנוגע לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (ס"ק 4) ואף ענייני אבהות ואמהות (ס"ק 5)).
10. עם זאת, כידוע, התובענות הנופלות לגדרו של החוק בעניינים האמורים לעיל, הינן אך ורק כאלה שבין בני זוג, או הורים או הורים וילדיהם הקטינים. כפועל יוצא, ברי כי תובענות שבהן מבוקש לצרף צדדי ג', (כגון במקרה דנן, היועץ המשפטי לממשלה כמשיב נוסף בתיק האבהות), הרי שאמורות הן להתברר שלא לפי הוראות החוק (אפילו אם בהגדרתן נופלות הן לגדר "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי). כפועל יוצא, מיד עם הגשת תיק האבהות ראה בית המשפט לנכון לנהלו שלא לפי הוראות החוק אלא במסלול "הרגיל".
11. עולה איפוא השאלה האם במקרה בו יש חולק על קיום זוגיות ויחסי הורות וכל עוד לא הוצהר על אב או אם שהם הוריו של הילד בפסק דין של ערכאה מוסמכת, האם ההורה שאינו רשום לא ייחשב "הורה" לצרכי החוק?