תו"ב 6139-11-10

לפני בקשה להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו הפסקת שימוש, ביחס לשימושים נשוא האישום השני לכתב האישום, אשר הוצא כנגד המבקש, בגזר הדין מיום 22/5/12.

במסגרת גזר הדין נקבע כי הצו ייכנס לתוקף ביום 22/8/13. מאז ניתנו ארבע הארכות מועד לכניסתו של הצו לתוקף. ביום 4/6/15 הוגשה בקשה נוספת להארכת מועד, והמשיבה התנגדה לבקשה זו. הבקשה נדחתה, במסגרת ההחלטה מיום 11/6/15, נוכח העובדה שהוגשה באיחור משמעותי ובהיעדר אופק תכנוני. בהחלטה נקבע כי ניתנת אורכה קצרה להתארגנות לצורך ביצוע הצו עד ליום 11/8/15.

הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 18/10/15, קרי כחודשיים לאחר כניסת הצו לתוקף וזאת בניגוד לתקנות. המבקש טוען בבקשתו כי הבקשה הוגשה באיחור מפני שהוא לא היה מיוצג ולא היה ער לכך שהיה צורך להגיש את הבקשה טרם מועד פקיעת הצו. אין מדובר בנימוק מתקבל על הדעת, שכן מדובר במבקש אשר הגיש כבר בעבר בקשות להארכת מועד, ואף בהחלטה הקודמת הובהר כי ניתן לדחות בקשה להארכת מועד אשר הוגשה באיחור בניגוד לתקנות.

מעבר לכך, ההחלטה הקודמת הייתה החלטה סופית, והארכת המועד ניתנה למבקש רק לצורכי התארגנות לביצוע הצו. המבקש בחר שלא לערער על ההחלטה הקודמת וכך הפכה ההחלטה לחלוטה. ברור כי ביהמ"ש אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו, וביכולתו לשנות את החלטותיו רק במסגרת בקשה לעיון חוזר, בעוד שהבקשה הנוכחית אף לא הוגדרה ככזו.

חרף כניסת הצו לתוקף ביום 11/8/15, מן הבקשה עולה כי המבקש מפר כיום את הצו בכך שהוא משכיר את המבנים המשמשים מחסנים. התנהלות זו של המבקש הנגועה בחוסר ניקיון כפיים מהווה נימוק נוסף לדחיית הבקשה, שכן ביהמ"ש אינו נוהג להיעתר לבקשות של מבקשים המזלזלים ומתעלמים מהחלטותיו.

מעבר לנדרש תבחן השאלה האם קיים אופק תכנוני לבקשה. המבקש מנמק את הבקשה בכך שהגיש למשיבה בקשה לשימוש חורג אשר טרם טופלה, עקב העובדה כי תיקו של המבקש אבד במשרדי המשיבה. ב"כ המשיבה שולל טענה זו בתגובתו וטוען כי הבקשה הושבה לאדריכל לאחר שנבדקה ונמצאה לא מתאימה.

כך או כך, גם אם הוועדה המקומית תמליץ על אישור הבקשה, עדיין יידרש אישור הולקחש"פ, ואישור הבקשה ע"י הוועדה המחוזית. נוכח העובדה כי מדובר בהליך מורכב וממושך המצוי בראשית דרכו ושסיכוי הצלחתו אינם רבים, הרי שההיתר רחוק מלהיות בהישג ידו של המבקש. לפיכך, לא נמצא כל שינוי נסיבות ממשי מאז ההחלטה הקודמת המצדיק היעתרות לבקשה.

למעלה מהנדרש ייאמר אף כי בניגוד לביצוע צו הריסה, ביצוע צו הפסקת שימוש אינו בלתי הפיך, כך שככל שבסופו של הליך ארוך וממושך כאמור יתקבל היתר המאפשר שימוש מהסוג הנעשה כיום, יוכל המבקש לחדש שימוש זה. משמעות הפסקת השימוש בינתיים הינה אך ורק מניעת המשך עשיית רווחים על ידי המבקש באמצעות מעשי עבירה.  

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המזכירות תעביר עותקים מההחלטה לצדדים בהקדם.