תו"ב
בית משפט השלום צפת
|
46594-07-10
03/03/2015
|
בפני השופט:
דניאל קירס
|
| - נגד - |
מאשימה:
ועדה מקומית לתכנון אצבע הגליל
עו"ד צביקה כוחן
|
נאשמים:
1. ש' ב'
2. ט' ב'
|
| הכרעת דין |
1.כתב האישום מייחס לנאשמים, זוג נשוי, ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בסטייה מהיתר, עבירות לפי סעיפים 145(א)(3) ו-204(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בפרק העובדתי בכתב האישום נטען כי הנאשמים בנו, במקרקעין הידועים כחלקה 210 מגרש 2/3 בגוש 13938 בישוב ראש פינה, חנייה בשטח הקטן ב-7.5 מ"ר מהיתר הבניה, באופן המונע החניית שני כלי רכב על פי ההיתר, וכן ביצעו שימוש בבית מגורים בסטייה מהיתר, בכך שאוכלס בית המגורים ללא השלמת כל תנאי ההיתר כדין וללא קבלת טופס 4.
2.בפתח הדברים יצוין כי הנאשם 1 הוא נכה צהל בעל נכות קשה (ראו מכתב אגף השיקום שצורף לבקשה מיום 20.1.2011). הנאשמים הם בלתי מיוצגים, אך הם סירבו לשכור את שירותיו של סנגור (פרוטוקול 8.4.2013 ע' 10). עם זאת, עולה מעיון בתיק זה שבו הגישו הנאשמים למעלה כ-10 בקשות (תוך שימוש מתאים במגוון מונחים ומושגים משפטיים), כפי שהטיב להגדיר זאת ב"כ המאשימה הקודם, "... כי הנאשמים נוהגים בשכלתנות, הם מודעים לזכויותיהם, ואפילו הנאשם ציין ובצדק כי הם יודעים דבר אחד או שניים על זכויותיהם..." (שם, ע' 9). כך התרשמתי גם אני מהנאשמים.
א.היסוד העובדתי
א(1)בניית חנייה בשטח הקטן ב 7.5 מ"ר מהיתר שמספרו 20080099 באופן המונע חניית 2 רכבים על פי היתר
3.טופס היתר הבניה בענייננו – ה"טופס 3" (ת/5), אינו אומר מאום בענין חניה. אלא שה-"טופס 3" אינו היתר הבניה כולו. היתר בניה מורכב מ"טופס 3" ומנספחי החובה, לרבות תשריט ותכניות הבניה (תקנה 3(א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970) , ו"להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי יושב ראש הועדה המקומית או המהנדס, ועתקי הנספחים כאמור יהוו חלק בלתי נפרד ממנו" (תקנה 18(ב) לתקנות הנזכרות (ראו גם תו"ב (צפת) 13636-09-08 ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל נ' פרץ (4.12.2014)). תכניות הבניה המאושרות אשר הופכות חלק מההיתר – הגם שהמידע בהן הוא בעיקר גראפי במובחן ממילולי – מחייבות בדיוק כפי שמחייב המלל שבהיתר (ראו והשוו את הפסיקה בענין תכנית ובענין תשריט של תכנית לפי חוק התכנון והבניה: ע"א 6291/95 בן יקר גת להנדסה ובנין בע"מ נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ולבניה מודיעין, פ"ד נא(2) 825, 851 (1997); ראו גם בג"ץ 10/00 עיריית רעננה נ' המפקחת על התעבורה, מחוזות ת"א והמרכז, פ"ד נו(1) 739, 751 (2001)). בתכניות הבניה שבענייננו (אף הן ב-ת/2) רשום "קנ"מ 1:100", וזאת, בהתאם לדרישת תקנה 7 לתקנות הנזכרות לקנה-מידה 1:100. ת/2 הוא צילום של התכניות המקוריות. על מנת לוודא שאין עיוות של קנה-המידה הוריתי ביום 8.2 על הגשת התכניות המקוריות. בתכניות מופיע רישום בדבר משטח חניה בגודל של כ-5.1 ס"מ על כ-5.7 ס"מ. על-פי קנה המידה הנזכרים, משמעות רישום שטח החניה היא שמדובר בשטח חניה בהיקף של 5.1 מ' על 5.7 מ', קרי – משטח חניה בהיקף של 29.07 מ"ר.
בשולי הדברים אציין, כי לא נעלם מעיני כי בטבלת חישוב השטחים שבתכניות, בעמודה הרלוונטית בענין "חניה", לא רשום מטראז' כלשהו. זאת, מאחר ומדובר במשטח חניה בלתי מקורה. רק שטח מקורה נלקח בחשבון בחישוב שטחים בתכניות לפי חוק התכנון והבניה (ראו תקנה 4(א) לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992). ודוק: גם ברישום בתשריט התכנית מצוין "משטח" חניה, ושני כלי רכב "נראים" ואינם "נסתרים" על ידי קירוי. נתון זה מתיישב גם עם טענות הנאשם 1 לפיהן "החניות היו מלכתחילה עם קירוי" (פרוטוקול 4.2.2015 ע' 26 ש' 25), אלא ששכן התנגד והתנגדותו התקבלה. אכן, בסופו של דבר ההיתר שאושר הוא היתר למשטח חניה ללא קירוי.
4.בדיון ביום 8.4.2013 הודיע הנאשם 1 "אף אחד לא מכחיש שעובדות כתב האישום הן נכונות", וכבוד השופט א' גולדקורן ציין בהחלטה כי "משתמעת הודאה ביסוד העובדתי שבפרק העובדות שבכתב האישום, אם כי כפירה לכאורה ביסוד הנפשי", וקבע את התיק להוכחות. בדיון ההוכחות הודה הנאשם 1 מפורשות כי החניה שנבנתה קטנה מזו אשר נקבעה בהיתר:
"ש.אתה יכול להגיד לי מה היה רוחב החניה המקורית?
ת.היה צריך להיות גדול – מה זה? עולם. היה צריך להיות גדול.