תו"ב
בית משפט השלום באר שבע
|
42894-12-13
07/09/2015
|
בפני השופט:
יעקב דנינו
|
- נגד - |
המאשימה::
הועדה המקומית לתכנון ולבניה ערד
|
הנאשם::
יעקב חבקין
|
החלטה |
כבר בפתח הדברים ייאמר כי לא מחוורת בעיניי טענת ב"כ המאשימה כי היא מגישה את "עמדתה הסופית" (ההדגשות במקור), שעה שבו בזמן היא מציינת כי חרף מאמציה לא הסתייע בידה להשיג עמדת ב"כ הנאשם, וברי כי ככל שב"כ הצדדים היו באים בדברים ביניהם, אפשר כי היו מגיעים לכלל הסכמה, ומתוך שכך, היה מתייתר הצורך להידרש למתן החלטה זו.
לגופו של עניין. בהודעה מטעם הנאשם שהוגשה ביום 30.8.15 ציין הלה כי אינו מוכן לחזור בו מכפירתו, כתנאי לביטול כתב האישום, שכן, הוא "חושש לחשוף עצמו לסיכון כפול בעתיד ו/או התנכלות בהליכי רישוי, על בסיס "הסכמה" כביכול לטענות שאינן נכונות בעליל".
ואולם. סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי בהסכמת התובע והנאשם, רשאי ביהמ"ש לבטל אישום בכל עת עד למתן הכרעת הדין, ודין הביטול יהא כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.
סעיף קטן (ג) משמיענו כי אישום שבוטל לפי סעיף קטן (ב), "לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו".
נוכח זאת, בהינתן שהצדדים מסכימים שכתב האישום יבוטל בהסכמה, כי אז על פניו החשש המובע על ידי הנאשם מוקהה במידה רבה, בשל שני היבטים החוברים יחדיו למסקנה אחת:
ראשית, בסעיף 2 לבקשה מיום 7.9.15 מציינת המאשימה כי טרם הגעתה למסקנה בדבר הגיון ביטול כתב האישום, "פרקליטות המדינה לא הקלה ראש ונפגשה לא אחת עם המאשימה ואף קיבלה התייחסות נוספת מבעלי תפקידים רלוונטיים העובדים ברשות המאשימה". בנסיבות אלה, אם המאשימה מעידה על עצמה כי הסכמתה לביטול כתב האישום נעשתה אחר בדיקה מוקפדת, חזקה עליה כי תשקול היטב טרם בחינת אפשרות הגשת כתב אישום פעם נוספת בעתיד הנראה לעין.
שנית, ואף בכך העיקר. הגשת כתב האישום מחדש, ככל שיוחלט על כך בעתיד, יכול ותיעשה רק בתנאים המצטברים הכוללים אישור היועץ המשפטי לממשלה, וכן "מטעמים שיירשמו", ואף אז פתוחה הדרך בפני הנאשם לטעון כי צירוף התנאים לא מתקיים בנסיבות העניין.
ממילא, סבורני כי חששו של הנאשם הינו רחוק בטיבו, בהתחשב בחלוף השנים הרבות מאז בוצעו העבירות.
אף טענת הנאשם כי בהסכמתו לביטול כתב האישום בכפוף לחזרה מכפירה, יחשוף עצמו "להתנכלות בהליכי רישוי" אינה מובנת די הצורך, שכן, מלבד העובדה כי לא ברור לאיזו התנכלות מכוון הנאשם, הרי אם אומנם תחפוץ המאשימה להתנכל לנאשם, כהגדרתו - ויש להניח ולקוות כי מדובר בסברה שאינה קונה שביתה בקרב המאשימה - כי אז יהא בכוח המאשימה לעשות כן, בין אם ביטול כתב האישום יהא בכפוף לחזרה מכפירה ובין אם לאו, בין אם כתב האישום ימשיך לעמוד על מכונו ובין אם לאו.