תו"ב 41506-09-12 ועדה מקומית לתכנון צפת נ' סמולקין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן מיום 4.11.2014, במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום המתוקן ייחס לנאשמת הפרת צו שיפוטי להרוס סגירת מרפסת בהיקף של 25 מ"ר וקומה נוספת בשטח של 129 מ"ר, במשך 46 חודשים. העונש המוסכם בהסדר הטיעון הוא חתימה על התחייבות בסך 20,000 ₪ תוך מתן ארכה בת 12 חודשים להוצאת היתר בניה.

סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בגזירת הדין. על רקע שיקולים אלה יוחלט האם לקבל את הסדר הטיעון. מטבעו של הסדר טיעון מלא ללא טיעונים לעונש, אין בפני בית המשפט נתונים בענין חלק מהשיקולים הללו.

1.מתחם העונש ההולם 

א.הערך החברתי הנפגע

1.עבירת הפרת צו שיפוטי בדיני תכנון ובניה פוגעת הן בערכים המוגנים בידי העבירה בדיני תכנון ובניה שבגינה הוצא הצו השיפוטי שהופר, הן בערכים הנפגעים מעצם הפרתו של צו שיפוטי.

א.הערכים הנפגעים בידי העבירה בדיני תכנון ובניה

דיני התכנון והבניה נועדו, בין היתר, לשמר את איכות החיים של הציבור, על מנת שלצד הבנוי יהיו ערכי נוף, על מנת שהבנוי עצמו יהיה אסתטי ועל מנת שלצד העסקים יהיו אזורי מגורים שקטים שבהם נעים לחיות ("איננו מדברים עוד כבעבר – אך בשימושי קרקע למיניהם, אלא בתפיסה סביבתית כוללת של חברה, של כלכלה ושל איכות חיים בעיר ובכפר" (בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441, (28.7.1996)). דיני התכנון והבניה נועדים לשמור על הבטיחות (ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כפר סבא, פ"ד מו(4) 627, בעמ' 649). עבירות על דיני תכנון ובניה פוגעות בעיקרון שלטון החוק (ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פ"ד לח (1) 494, 500 (1984)). "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש..." (ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל נ' אבו ניר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987)). עבירות בתחום התכנון והבניה הפכו לתופעה עבריינית שהיא בגדר "מכת מדינה", תופעה שיש למגרה (רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה- "אונו", פ"ד נו (3) 49, 59 (2002)).

ב.הערכים הנפגעים בידי הפרת הצו השיפוטי

הערכים הנפגעים בידי הפרת צו שיפוטי הם שלטון החוק ואמון הציבור ברשויות השלטון. "... משקלה האנטי-חברתי של עבירה שעניינה הפרת צו שיפוטי הינו גדול במיוחד, וככל שמוסיף העבריין לעמוד במריו ושלטון החוק נותר נפגע – חמורה העבירה שבעת מונים. לא בכדי קבע בית משפט זה לא אחת, כי העבירה הקבועה בסעיף 210 לחוק התכנון והבנייה היא מהחמורות שבדיני התכנון והבניה..." (רע"פ 10571/08 מדינת ישראל נ' מלכיאל (23.6.2011)). ניתן לזהות, ברגע שבו נוצרת מציאות שבה אזרחים מרשים לעצמם לראות בצווים של בית המשפט המלצה בלבד ולהימנע מלקיימם, כתחילת הספירה לאחור עד סופה של מדינה דמוקרטית. הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון. "כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים" (בג"ץ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229, 266 (1993)).