אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תו"ב 34949-09-10 ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל נ' משה זאדה ואח'

תו"ב 34949-09-10 ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל נ' משה זאדה ואח'

תאריך פרסום : 06/03/2016 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום צפת
34949-09-10
28/02/2016
בפני השופט:
דניאל קירס

- נגד -
מאשימה:
ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל נציגת היועץ המשפטי לממשלה אסנת שחם
עו"ד נציגת היועץ המשפטי לממשלה אסנת שחם
נאשמים:
1. ראובן משה זאדה צביקה אייזנברג
2. טווס מוסא זאדה (ההליכים עוכבו)

עו"ד צביקה אייזנברג
החלטה

1.בכתב האישום המתוקן מיום 12.2.2015 ייוחס, בין היתר לנאשם 1 (להלן: הנאשם), שימוש חורג בחמש יחידות אירוח, בריכת שחייה ומספר מבנים נוספים, ללא היתר, בקרקע חקלאית ובסטיה מתכנית, בניגוד לסעיפים 204(א) עד (ג) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (לא מדובר היה בתיקון הראשון של כתב האישום, ואולם למען הפשטות הוא ייקרא להלן: כתב האישום המתוקן). נטען בכתב האישום המתוקן כי בניית המבנים בוצעה "במועד שאינו ידוע" (פס' 1 לכתב האישום המתוקן), וכי השימוש האסור בוצע "מהמועדים המפורטים לעיל" (פס' 5 לכתב האישום המתוקן). הסנגור טען כי יש לבטל את כתב האישום המתוקן כי הוא אינו מגלה עבירה, שכן לא צוינו כל מועדים "לעיל", שמהם, כביכול, החל השימוש האסור הנטען. בהחלטה מיום 12.2.2015 דחיתי את הטענה המקדמית, וזאת על בסיס האפשרות ההגיונית היחידה לאיתור מועד וודאי כלשהו נוכח הניסוח הקלוקל של כתב האישום המתוקן, לפיה ניתן לראות את כתב האישום המתוקן כמייחס שימוש לנאשם למצער החל מיום הגשת כתב האישום המתוקן. בדיון ההוכחות, עם סיום פרשת התביעה, הנאשם זוכה, בבחינת "אין להשיב לאשמה", והוא עותר ל"פיצוי" (ולהלכה, "הוצאות הגנתו"), לפי סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בסך 30,000 ₪.

2.ב"כ המאשימה טענה כי בית המשפט זיכה את הנאשם מנסיבות טכניות של מועדים בכתב האישום, אולם הוכח די והותר כי לנאשם יש זיקה ליחידות האירוח מושא כתב האישום, וכי אחיו – אשר העיד בפרשת התביעה – טען שהוא מפעיל אותן. לטענתה, גם אם בסופו של דבר הנאשם נחלץ בעור שיניו אין לומר שכתב האישום הוגש ללא כל יסוד או בחוסר תום לב, ואין לחייב את המאשימה לפצותו.

3.הגעתי למסקנה כי על המאשימה לשאת באופן חלקי בלבד בהוצאות ההגנה של הנאשם.

4.סעיף 80 לחוק העונשין קובע:

הוצאות ההגנה מאוצר המדינה

80. (א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנו זוכה או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים האמורים.

(ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

5.כאמור, סעיף 80(ב) לחוק העונשין מסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים שבנדון. בתקנות שהותקנו מכוח סעיף זה, תקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ"ב-1982, נקבעו סכומים מירביים לפיצוי בגין מעצר או מאסר וכן סכומים מירביים להוצאות הגנה. אין ספק כי לפי סעיף 80 לחוק העונשין יוכל נאשם שלא שהה במעצר או במאסר לעתור להוצאות הגנה; אולם, מלשון התקנות הנזכרות עשויה להיטען טענה לפיה תקנות אלה הותקנו רק עבור אותן נסיבות, המצומצמות יותר, שבהן הנאשם היה במעצר או מאסר (שם התקנות הוא תקנות פיצויים "בשל מעצר או מאסר", ותקנה 1(2) מגדירה "בקשה" כ"בקשה לפיצוי בשל מעצר או מאסר והוצאות הגנה לפי סעיף 80 לחוק העונשין", קרי – אך בקשה בה מתבקשים גם פיצוי בגין מעצר או מאסר וגם הוצאות הגנה; תקנה 9 מסדירה הוצאות הגנתו "של עצור או של נאשם"). לפי פרשנות שכזו, הגבלת הסכומים בענין הוצאות הגנה שבתקנה 9 לאותן תקנות לא תחול כאשר מדובר בנאשם שלא היה במעצר או מאסר. לא עלה בידי לאתר תכלית כלשהי שתצדיק מצב בו דווקא כאשר מדובר בנאשם שהיה במעצר או במאסר, הוצאות הגנתו יוגבלו וכאשר הוא לא היה במעצר או מאסר, לא תהא כל הגבלה על הוצאות הגנתו. לאור זאת, לדעתי, גם אם התקנות אינן חלות בנסיבות שבהן הנאשם לא היה במעצר או במאסר, טוב ייעשה בית המשפט אם יראה בסכומים המרביים בתקנות להוצאות הגנה כשיקול בעל משקל ממשי בקביעת סכום הוצאות ההגנה הנפסק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ