תו"ב
בית משפט השלום צפת
|
34534-02-12
01/02/2016
|
בפני השופט:
דניאל קירס
|
| - נגד - |
מאשימה:
ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל נציגת היועץ המשפטי לממשלה אסנת שחם
עו"ד נציגת היועץ המשפטי לממשלה אסנת שחם
|
נאשמים:
1. חי פרג'י
2. שמחה פרג'י יעקב סופר
עו"ד יעקב סופר
|
| גזר דין |
ביום 18.6.2015 הודו הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן, אשר ייחס להם (בהתאם לפרשנות המוסכמת של הצדדים בפרוטוקול של אותו דיון) ביצוע שימוש ב-4 יחידות אירוח (בשלושה מבנים), ללא היתר בנייה כדין וכאשר מספר יחידות האירוח חורג מתכנית. הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם בעבירות המיוחסות להם, לפי סעיפים 204(א) ו-204(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. במסגרת עובדות כתב האישום בהן הודו הנאשמים נכללה גם העובדה שהם בנו את יחידות האירוח, אולם לא יוחסה להם עבירה בענין בניה ללא היתר (מהטיעונים לעונש עולה כי הסיבה לכך היתה התיישנות).
סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לגזור דין.
1.מתחם העונש ההולם
א.הערך החברתי הנפגע
דיני התכנון והבניה נועדו, בין היתר, לשמר את איכות החיים של הציבור, על מנת שלצד הבנוי יהיו ערכי נוף, על מנת שהבנוי עצמו יהיה אסתטי ועל מנת שלצד העסקים יהיו אזורי מגורים שקטים שבהם נעים לחיות ("איננו מדברים עוד כבעבר – אך בשימושי קרקע למיניהם, אלא בתפיסה סביבתית כוללת של חברה, של כלכלה ושל איכות חיים בעיר ובכפר" (בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441, (28.7.1996)). דיני התכנון והבניה נועדים לשמור על הבטיחות (ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כפר סבא, פ"ד מו(4) 627, בעמ' 649). עבירות של תכנון ובניה פוגעות בעיקרון שלטון החוק (ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פ"ד לח (1) 494, 500 (1984)). "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש..." (ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל נ' אבו ניר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987)). עבירות בתחום התכנון והבניה הפכו לתופעה עבריינית שהיא בגדר "מכת מדינה", תופעה שיש למגרה (רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה- "אונו", פ"ד נו (3) 49, 59 (2002)).
ב.מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע
שימוש במבנים שנבנו שלא כדין כיחידות אירוח הוא עבירה המבוצעת ממניע כלכלי. בעת גזירת הדין, תפקידו של בית המשפט הוא לשנות את תחשיב הרווח והפסד אותו עושים עברייני תכנון ובנייה, באופן שיהפוך ביצוע העבירה לבלתי משתלם כלכלית. מטרה זו תושג, רק אם יוטלו קנסות כבדים ומרתיעים, אשר יש בהם לבטא את חומרת העבירות ולאזן את הרווח הכלכלי שבצידן (תו"ב (בי"ש) 34880-09-12 ועדה מקומית הראל נ' רמי לוי (7.2.2013); ערעור על גזר הדין נדחה ב-ע"פ (י-ם) 21792-04-13 רמי לוי שיווק השקמה בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה הראל (24.4.2014)). לדעתי, יישום עקרון זה משמעו כי ככלל, כאשר המאשימה מביאה ראיות להיקף הרווחים שהופקו בפועל, יש להטיל קנס ששיעורו גבוה מרווחים אלו. קנס המסתכם אך בשיעור הרווחים בלבד הוא בגדר השבת המצב לקדמותו מבחינה כלכלית, כך שהנאשם לא הרוויח, אך גם לא הפסיד, מביצוע העבירה. הטלת קנס הגבוה מסך הרווח מוצדקת הן בראי התמריצים הכלכליים – על מנת להרתיע עבריינים-בכוח מביצוע עבירות כלכליות מלכתחילה – הן על מנת שהקנס יהיה, באופן מהותי, בבחינת עונש, ולא רק שלילת היתרון שהשיג הנאשם מביצוע העבירה. בענייננו מדובר בהרשעה בשימוש במבנים בלבד ולא בבנייתם. לא הובאו בפני בית המשפט ראיות בענין שיעור הרווחים שהפיקו הנאשמים בפועל מהפעלת יחידות האירוח. על-כן דינם ייגזר בהתאם למתחם העונש ההולם עבור שימוש במבנים ליחידות אירוח שלא דין בהעדר ראיות כאלה.