אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תו"ב 21986-01-11 עירית רמלה נ' אנהר

תו"ב 21986-01-11 עירית רמלה נ' אנהר

תאריך פרסום : 07/12/2015 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום רמלה
21986-01-11
03/12/2015
בפני השופטת:
רבקה גלט

- נגד -
המאשימה:
עירית רמלה
עו"ד ויטלם
הנאשמת:
אנטילי אנהר
עו"ד ואראס
החלטה
 

 

עניינה של החלטה זו בטענת הנאשמת לפיה אין לחייבה להשיב לאשמה, לנוכח התיישנות האישום, נגדה.

 

כתב האישום מייחס לנאשמת עבירה של בנייה בלתי חוקית בכך שבתאריך 5.8.10 נמצא כי במקרקעין הידועים כגוש 4342 חלק מחלקה 3 בשכונת גן חק"ל ברמלה, בוצעו העבירות במבנה בשטח 65 מ"ר וכן תחימת שטח של 350 מ"ר בגדר.

 

הטענה היא כי היות שכתב האישום הוגש ביום 4.2.14, והיות שהביקורת המקבעת את מצב המבנה בטרם ביצוע הבנייה האסורה היא מיום 3.11.08, הרי ייתכן בהחלט שהבנייה בוצעה מיד לאחר אותו מועד, כך שמאז ביצועה ועד מועד הגשת כתב האישום, חלפו למעלה מ-5 שנים. לפיכך, סבורה הנאשמת כי יש מקום לפטור אותה כבר עתה מן החובה להשיב לאישום.

 

לאחר שבחנתי את הטענה, אינני רואה מקום לקבלה, ואלה נימוקיי:

 

  • הלכה היא כי על מנת לחייב את הנאשם להשיב על האישום, די בכך שמטעם התביעה הובאו ראיות קלושות ובסיסיות ((ע"פ 405/80 מד"י נ' שדמי, פד"י ל"ד(2)757; קדמי, על סדר הדין בפלילים, 2009, חלק שני א' עמ' 1444). נקבע כי אין צורך בכך שהתביעה תראה כי הובאו ראיות לעניין כל אחד מפרטי האישום, אלא די בכך שהובאו ראיות ליסודות המרכזיים שלו (ע"פ 732/76 מד"י נ' כחלון, פד"י ל"ב(1)170).

     

    בע"פ 5105/02 אבו קישק נ' מד"י (21.10.02) נאמר:

     

    נקבע בפסיקה כי די בקיומן של ראיות דלות ובסיסיות, כי משקלן אינו רלוואנטי וכי הראיות אינן מאבדות מערכן הלכאורי גם אם בחומר שהובא בפרשת התביעה קיימות ראיות המחלישות או אף סותרות את הראיות הללו. ראו ע"פ 28/49 זרקא נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ד 504, בע' 527-523; ע"פ 405/80 מדינת ישראל נ' שדמי, פ"ד לה(2) 757, בע' 760.

     

  • על מנת שתתקבל טענת ההתיישנות שהעלתה הנאשמת, יהא על בית המשפט לקבוע, כי הנאשמת הצליחה לכל הפחות ליצור ספק סביר בעניין התקיימותה של ההגנה. קביעה שכזו, כרוכה בבחינה פנימית של מארג הראיות כולו, ואולם בשלב זה, במסגרת דיון בטענה שאין להשיב לאשמה, אין בית המשפט בוחן את מהימנות הראיות שהובאו, ואינו בוחן אותן במבחן "הפנימי", כי אם במבחן "חיצוני" כמותי בלבד (בש"פ 825/98 מד"י נ' דחלה נ"ב(1)625). מעבר לכך, בית המשפט מצווה לבחון את הראיות המפלילות, תוך בידודן מראיות אחרות (קדמי, שם 1448).

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ