תורכ נ' שוהם ואח'

החלטה

החלטה תישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום ח' אדר ב תשע"א, 14/03/2011 במעמד הנוכחים.

צחי אלמוג, רשם

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע שטר על סך 168,000 ₪ קרן שעשו המבקשים ביום 7.6.10 לפקודת אדם בשם סעיד אבו עקלין. בגב השטר חתימת הנפרע אשר היסבה את השטר למשיב כאן.

הוגשה התנגדות שנתמכה בתצהירו של המבקש 1. בתצהיר טען המבקש כי בשנת 2001 הלווה מסעיד אבו עקלין סך של 100,000 ₪, כולל ריבית, בשוק האפור, ושילם במשך כל השנים סכומים לא מבוטלים. ביוני 2010 אבו עקלין, תחת לחץ, חייב אותם לחתום על חוזה חדש בסך 168,000 ₪, כאשר הוא רוצה 1,000 ₪ לחודש במשך שנה, ואת היתרה בסיום השנה. מיוני ועד היום טוען המבקש כי הם שילמו עוד 3,000 ₪ נוספים אך החליטו לא להיכנע יותר לדרישות שלו ולפנות לביהמ"ש. לדבריו, כל החוב שולם ואף יותר.

המבקש צירף מסמך נוסף בן 2.5 עמ' נוספים שבו פירט את ההלוואות הקודמות שלקח מסעיד אבו עקלין ואת האופן בו נפרע החוב. באשר לטענה כי החתימה על ההסכם מיוני 2010 נעשתה תחת לחץ, הוסיף המבקש כי גם אשתו הוחתמה בביתו באותו יום לאחר שחזרה מטיפול כימותרפי, תחת השפעת תרופות, ולא ידעה על מה היא חותמת.

טענות ההגנה שבתצהיר מכוונות כאמור כנגד סעיד אבו עקלין שהוא הצד הקרוב בשטר למבקשים שהינם עושי השטר.

כדי לקבוע, שהתובע אוחז כשורה בשטר, חייב בית המשפט להשתכנע, בין היתר, על פי הוראות סעיף 28(א)(2) לפקודה, כי התובע נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה (ראה ע"א 364/83, ונדה מזרחי נ' פרדי יעקובי, פ"ד מא(3), 402)). השאלה האם המשיב הינו אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשת רשות להתגונן ועל בית המשפט לשמוע ראיות בעניין.

הלכה היא כי די לנתבע המבקש רשות להתגונן כנגד תובענה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, שיראה הגנה שהיה מעלה כנגד הצד הסמוך. הגנה זו פוגמת בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם לעניין צד השלישי, שאליו סוחר השטר. משמעלה הנתבע הגנה לכאורה כנגד תביעתו של צד קרוב צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות ולהוכיח את אחיזתו בשטר כשורה. בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט לא ידון בסוגיה זו ויניח אותה להכרעת בית המשפט שידון בתיק לגופו, שכן הדבר מחייב עדות מטעם האוחז בדבר מתן תמורה בתום לב, כאמור בסעיף 29(ב) לפקודת השטרות (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, 235-237. ע"א 218/66 חביה ואח' נגד גליק, פ"ד כ(4)63, 67. ע"א 366/65 תימור חברה להנדסה ובנין בע"מ נגד מ. אנגלרד חרושת ברזל בע"מ, פ"ד יט(4) 229).

במקרה דנן, תאריך ההסבה על השטר איננו רשום ולכן לא ניתן לדעת מתי הוסב השטר למשיב. בנסיבות אלו לא ברור כלל מהם היחסים בין הנפרע בשטר לבין המשיב-האוחז, האם המשיב מודע לטענות ההגנה שיש למבקשים כלפי המשיב והאם נתן תמורה כנגד השטר, והאם הוא בכלל קיבל את השטר בתום לב, או שמא מדובר בסיחור שטר רק על מנת להתגבר על טענות הגנה שיש למבקשים כנגד הנפרע.

דע עקא שעדיין גם על מנת ליתן רשות להתגונן, חייב המבקש לפרט את טענות ההגנה שלו כלפי הצד הסמוך לו בשטר בצורה מפורטת כדבעי ואין הוא יכול להסתפק בהעלאת טענות כלליות ובלתי מפורטות. כידוע, רק הטענות שבתצהירו של המבקש הן הטענות שיביא בחשבון בית המשפט על מנת לבחון האם למבקש טענת הגנה המצדיקה קבלת ההתנגדות למתן רשות להתגונן. שאר נימוקי ההגנה שהובאו בבקשה, אך לא הובאו בתצהיר, אין על בית המשפט להתחשב בהם. כבר מטעם זה ניתן לומר כי תצהירו של המבקש איננו מפורט דיו: המבקש הודה בחקירתו כי חתם על הסכם ביום 7.6.10 בו הודו המבקשים בחוב של 168,000 ₪ לסעיד אבו עקלין. הוא לא מפרט מהו הלחץ שנכפה עליו, הוא לא מפרט הכיצד נפרע כל החוב. אין די לטעון טענה של לחץ וכפייה באופן סתמי ויש לפרט את הטענות בצורה מפורטת, תוך תיאור הנסיבות בהן נחתם ההסכם, מהו הלחץ שהופעל ומה עשה הנתבע על מנת להשתחרר מהלחץ, או מה עשה לאחר שפגה השפעת הלחץ הנטען. במקרה זה, כל שטען המבקש הוא כי ההסכם נחתם תחת לחץ אך לא פירט את הטענה בצורה משכנעת. זאת ועוד, בחקירתו הנגדית נשאל המבקש על ידי ב"כ המשיב האם הוא אוים על ידי ב"כ המשיב לפני שחתם על ההסכם מיוני 2010 והמבקש השיב בשלילה. בהמשך חקירתו טען המבקש כי אמר לב"כ המשיב שאם ברצון הצדדים להגיע להסכם, צריך לשבת ולשלם את מה שנשאר, ובגלל שאין לו כסף כרגע ויש לו דירת שני חדרים בחו"ל, הוא מוכן לבצע עיסקה של מכירה שתיקח בחשבון את ההפרש בנוגע לחוב שנותר. מדברים אלו ניתן להסיק כי המבקש מודה בכך שקיים חוב בגין יתרת ההלוואה, וזאת בניגוד לטענתו כי שילם את כל הכספים ואף יותר.

כל זאת, מבלי למעט מכך שהמבקש כלל לא פירט כנדרש בתצהירו כיצד פרע את מלוא הכספים, אלא הסתפק בטענות כלליות למדי שאינן עולות בקנה אחד עם דרישת הפירוט הנדרשת ממי שמבקש רשות להתגונן. ניתן לזקוף מחדל זה לחובת המבקשים לכך שאינם מיוצגים ולכן לא ערכו את התצהיר כנדרש, ואולם בנסיבות אלו לא הייתי חוסם את דרכם של המבקשים מלהוכיח את הגנתם, בין היתר על מנת שיוכלו לקבל יעוץ משפטי או להיות מיוצגים באופן שהגנתם תוכל להיפרס בפני בית המשפט כדבעי ובצורה מקצועית.

באיזון הראוי, אני מתנה את קבלת ההתנגדות כך שהמבקשים יפקידו ערובה בסך 10,000 ₪, זאת בתוך 30 יום מהיום. אם לא תופקד הערובה, תידחה ההתנגדות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה והודעה היום ח' אדר ב תשע"א, 14/03/2011 בהיעדר הנוכחים.

צחי אלמוג, רשם

הוקלד על ידי: קארין אסרף