אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תופאחה ואח' נ' משרד הפנים -רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

תופאחה ואח' נ' משרד הפנים -רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

תאריך פרסום : 20/11/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
7887-07-10
18/11/2010
בפני השופט:
נאוה בן אור

- נגד -
התובע:
1. מוחמד תופאחה
2. רולא חטיב
3. רואה תופאחה
4. רנים תופאחה
5. חלא תופאחה

הנתבע:
1. משרד הפנים -רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול על ידי פרקליטות מחוז ירושלים
2. עו"ד עדי בן דוד-מנע

פסק-דין

פסק דין

העתירה מופנית כנגד החלטת יו"ר ועדת ההשגה לזרים מיום 24.3.2010, אשר דחתה את בקשתה של עותרת 2, ילידת חברון, הרשומה במרשם האוכלוסין הפלסטיני, והנשואה לתושב מזרח ירושלים בעל מעמד קבע, כי מעמדה ישודרג למעמד של תושב ארעי בעל רישיון ישיבה מסוג א/5. העתירה מופנית גם כנגד הקביעה כי עותרת 2 היא "תושבת האזור" כהגדרת המונח בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה).

רקע עובדתי

עותרים 1 ו-2 נישאו ביום 12.6.95. עותר 1, יליד 30.5.69, הוא הבעל - המזמין, תושב מזרח ירושלים, בעל רישיון לישיבת קבע בישראל (להלן: העותר). עותרת 2, ילידת 10.3.77, היא האישה - המוזמנת, הרשומה כתושבת האזור (חברון) במרשם האוכלוסין ברשות הפלסטינית (להלן: העותרת). לבני הזוג 3 בנות, עותרות 3-5, ילידות השנים 1997, 1999 ו-2004, הרשומות במרשם האוכלוסין בישראל. בני הזוג מתגוררים בבית אביו של העותר בעיר העתיקה בירושלים.

ביום 3.8.95 פנו בני הזוג למשיב והגישו בקשה לאיחוד משפחות. ביום 4.9.95 הועברה עמדת השב"כ לפיה אין הערות. ביום 20.11.96, למעלה משנה לאחר מכן, שלח המשיב לעותרים טופס סטנדרטי ובו נתבקשו להמציא מסמכים נוספים. לא ידוע מה עלה בגורל הטופס הנ"ל. העותרים טוענים כי לא קיבלו אותו מעולם, ואילו המשיב טוען כי אין ראיה לכך שהמכתב חזר כבלתי נדרש. מכל מקום, ביום 15.12.97, החליט המשיב לדחות את הבקשה, מהטעם שלא הוכח מרכז חיים של העותר בישראל (נספח ע/6 לעתירה).

לאחר שקיבלו העותרים את החלטת הסירוב, הגישו עליה ערר ובו טען העותר, כי הוא מתגורר עם העותרת בעיר העתיקה בירושלים יחד עם בתם, וכי יש לו מסמכים המוכיחים זאת. בעקבות הערר, זומן העותר ביום 11.2.98 לבירור במשרדי המשיב. תכלית הבירור הייתה לקבל הסברים מדוע המציא העותר, במסגרת הבקשה לאיחוד משפחות, מסמכים שהכתובת המופיעה בהם היא כפר עקב, בעוד הוא מתגורר, לטענתו, בעיר העתיקה. מכתב הזימון (נספח ד' לכתב התשובה) מתעד את טענת העותר, לפיה צרף בטעות למסמכי הבקשה חשבונות חשמל מן הכפר עקב, הרשומים על שמו, על אף שבכפר מתגורר למעשה אחיו. ביום 18.2.98 התבקשו העותרים להמציא תצהירים נוספים אודות מקום מגוריהם.

נראה כי ההסברים והתצהירים הניחו את דעתו של המשיב, שכן ביום 11.5.98 הודע לעותר כי המשיב החליט לחדש את הטיפול בבקשה לאיחוד משפחות לאור המסמכים שהומצאו. המשיב פנה שוב לגורמי הביטחון, אולם לא ברור מתי. מכל מקום, כעבור כשנה, ביום 4.3.1999, התקבלה אצל המשיב תשובת המשטרה לפיה "אין הערות".

רק ביום 18.11.99 שלח המשיב שאילתא למוסד לביטוח לאומי בדבר פרטי החקירה שביצע אודות העותרים ביחס למקום מגוריהם ומרכז חייהם. ביום 22.11.99 הועברו למשיב דוחות תמצית החקירה ומהם עולה כי העותר אכן מתגורר בנכס פרטי של הוריו בשכונת סעדיה אלמלוויה שבעיר העתיקה, מיום שנולד.

ביום 13.12.99 התבקשו העותרים להמציא מסמכים נוספים ואלה הומצאו ביום 2.3.2000. ביום 23.2.2000 הועברה עמדת השב"כ לפיה "אין הערות".

ביום 7.3.2000 נמסרה לעותרים הודעה בדבר אישור הבקשה לאיחוד משפחות, אולם רק ביום 1.6.2000 ניתנה לעותרת הפניה כתובה לקבלת היתר מת"ק למשך 12 חודשים, היינו, עד ליום 1.6.2001.

לטענת העותרים, משפג תוקף ההיתר הראשון, ולאחר שעמדו לשווא בתור אינספור פעמים כדי לזכות בכניסה למשרדי המשיב, הצליחו רק ביום 5.3.2002 להיכנס למשרדים ולהגיש בקשה להארכת היתר המת"ק. ביום 11.3.2002 נשלחו שאילתות לגורמי הביטחון, שהשיבו כי אין הערות (המשטרה ביום 13.6.2002 והשב"כ ביום 14.7.2002).

ביום 27.8.2002 הודיע המשיב על אישור הבקשה להארכה (נספח ח' לכתב התשובה). יוער, כי בטופס ההודעה הסטנדרטי נכתב הפעם כי "אין צורך לעמוד בתור לצורך הארכת ההיתר ויש לגשת לחלון מס' 8" (זאת בניגוד לטופס ההודעה המקורי מיום 7.3.2000). ביום 10.9.2002 ניתנה לעותרת הפניה נוספת לקבלת היתר מת"ק למשך 12 חודשים, היינו, עד ליום 10.9.2003.

מאז ועד היום ממשיכה עותרת 2 לקבל הארכות של אישורי ההפניה למת"ק ללא שדרוג מעמדה לתושב ארעי בעל רישיון ישיבה מסוג א/5.

בקשת העותרים לשדרוג מעמדה של העותרת נדחתה על ידי המשיב ביום 22.3.2009, וביום 26.3.2009 הגישו העותרים השגה על החלטה זו לוועדת ההשגה. ביום 24.3.2010 נדחתה ההשגה, ומכאן העתירה.

החלטת ועדת ההשגה לזרים

יו"ר ועדת ההשגה קבעה בהחלטתה, כי דין ההשגה להידחות על הסף מחמת שיהוי ניכר בכל הנוגע לטענה כי חוק הוראת השעה אינו חל על העותרת משום שאינה "תושב אזור" כהגדרתו בחוק הוראת השעה. זאת מאחר והחוק נכנס לתוקף כבר בשנת 2003, כשש שנים לפני העלאת הטענה האמורה. עוד נקבע, כי יש לדחות גם את הטענה כי די ברישום ילדי העותרים במרשם האוכלוסין בישראל כדי לחייב את ההכרה באיחוד משפחות של העותרים. גם טענה זו נדחתה מחמת שיהוי ניכר של 11-12 שנים, המועד בו נרשמו ילדי העותרים במרשם האוכלוסין. הטענה הנוגעת להגדרת העותרת כ"תושב אזור" נדחתה אף לגופה שכן העותרת רשומה במרשם התושבים באזור ואף איננה תושבת ארעית בישראל, ועל כן יש לראותה "תושב אזור" לעניין חוק הוראת השעה.

עמדת יו"ר ועדת ההשגה היא, כי הטענה היחידה שאין לגביה שיהוי היא זו הנוגעת להלכת דופש (עע"מ 8849/03 דופש נ' מנהל מינהל האוכלוסין במזרח ירושלים (טרם פורסם), ניתן ביום 2.6.2008). עם זאת, הגיעה למסקנה כי לטענות העותרת הנשענות על הלכה זו אין יסוד לגופן. בהחלטה נקבע, כי ביום הקובע, 12.5.2002, בהתאם להחלטת הממשלה 1813, לעותרת 2 לא היה מעמד של תושב ארעי ואף לא היו ברשותה היתרי מת"ק למשך 27 חודשים, כי אם פחות מכך. על כן, על פי החלטת הממשלה וחוק הוראת השעה, לא ניתן לשדרג את מעמדה למעמד של תושב ארעי. בהתייחס להלכת דופש נקבע, כי בנסיבות המקרה, אין לומר כי אי שדרוג מעמדה של העותרת נבע מטעות או מעיכוב בלתי מוצדק מצד המשיב. עוד נקבע, כי משאושרה הבקשה לאיחוד משפחות וניתן לעותרת היתר מת"ק אך היא לא מימשה אותו במשך כשנה, אין לה להלין אלא על עצמה, וכי לו הייתה אוחזת בהיתרי מת"ק ברצף, היה מקום לבחון את החודש החסר לה להשלמת 27 חודשי המת"ק הנדרשים, מיום אישור הבקשה ועד ליום החלטת הממשלה.

עיקר טענות הצדדים

טענות העותרים נעוצות בשניים: ראשית, הטענה כי העותרת איננה תושבת אזור אלא תושבת ישראל ועל כן חוק הוראת השעה כלל אינו חל עליה. שנית, הטענה כי מאחר שהיה עיכוב בלתי מוצדק מצד המשיב בטיפול בעניינם של העותרים הרי שיש מקום לשדרג את היתר המת"ק ולהעניק לעותרת מעמד של תושב ארעי. לשיטת העותרים, העיכוב הבלתי מוצדק מצד המשיב מתבטא הן במשך הטיפול בבקשה לאיחוד משפחות, אשר ארך כ-5 שנים, והן בטיפול לאחר מכן.

עמדת המשיב הינה כי דין העתירה להידחות בשל היעדר עילה, מהטעם שהעותרת איננה עומדת בקריטריונים שנקבעו בנהלי המשיב לשדרוג מעמדה. לטענת המשיב, לא נפל פגם בהחלטת יו"ר ועדת ההשגה, ולפיכך אין להתערב בהחלטה זו. באשר לטענה בדבר העיכוב בטיפול בעניינה של העותרת טוען המשיב, כי על-פי הלכת דופש יש לבחון אך ורק את התקופה שבין מועד אישור הבקשה לאיחוד משפחות לבין המועד הקובע. מאחר ובמשך תקופה זו לא ארעה כל תקלה התלויה בהתנהלות המשיב, הרי שאין תחולה להלכה הנ"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ