תביעות אב לאסור על אם הילדים להעביר מקום מגוריהם וכן להעברת משמורת על הקטינים לידיו

ההליך

1.         מטעם התובע הוגשה תביעה לאסור על הנתבעת להעביר את מקום מגורי ילדי הצדדים מהעיר ---- וסביבותיה, לעיר --- או לכל עיר אחרת במרחק העולה על 10 ק"מ ממקום המגורים הנוכחי, ---- בסמוך לאחר הגשת התביעה הוגשה על ידו תביעה נוספת, בה עתר להעביר את משמורת הקטינים לידיו.

רקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

2.         התובע (להלן: "האב") והנתבעת (להלן: "האם") נישאו זל"ז בשנת 1991 ונולדו להם שלושה ילדים:

            ע', יליד ----, בגיר.

            ל', יליד ----, כבן 16 שנים.

            ע', ילידת ----, כבת 7 שנים.

3.         בשנת 2009 התגרשו הצדדים לאחר שחתמו על הסכם גירושין ביום 2.6.09, שקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית הדין הרבני. (להלן: "הסכם הגירושין").

            בסעיף 5 להסכם הגירושין נקבע כי הילדים יהיו במשמורת האם. לאב נקבעו הסדרי ראייה עם הילדים, פעמיים בשבוע, באחת מהן כולל לינה, ובנוסף אחת לשבועיים לשישי שבת.

4.         בהתאם להסכם הגירושין זכויות האב בדירת המגורים של הצדדים הועברו אגב גירושין  ואיזון משאבים על שם האם והאב רכש דירה בסמוך לדירת המגורים שמשמשת את האם והקטינים.

5.         לטענת האב כחודשיים טרם הגשת התביעה, במהלך שיחת חולין בין הצדדים הודיעה לו האם על רצונה לעבור להתגורר עם הקטינים לעיר ---- האב הביע התנגדותו ומאז לא הועלה הדבר בפניו שוב. בסמוך להגשת התביעה יצרה עם האב קשר טלפוני המחנכת של הבן ל' ומסרה לו כי ל' נעדר מהלימודים כמאה שעות. לבקשת האב, תואמה לו פגישה עם מחנכת הכיתה בנוכחות ל', בה הביע ל' מצוקה רגשית מהמעבר ל ---, שאז נודע לאב לראשונה על כוונת האם. האב פנה אל האם באמצעות משרד עורך דין שוורץ פוליטי, שסייע לצדדים בעבר להגיע להסכמות שעוגנו בהסכם הגירושין וביקש לקיים פגישת גישור נוכח התנגדותו הנחרצת למעבר המתוכנן על ידה.  האם התנגדה לקיום פגישה.

בהמשך נודע לאב כי האם לא רשמה את הבת ע' ללימודים בכיתה א' וכי היא רשומה בעירייה באגף החינוך בסטטוס של "עוזבת עיר". נוכח מהלכיה החד צדדיים של האם נאלץ הוא להגיש את התביעה ביחד עם בקשה לצו מניעה.

בסיכומיו הוסיף וטען האב כי בדיעבד נודע לו לאחר של' הנפיק תעודת זהות, כי האם אף שינתה את כתובת מקום מגורי הקטינים במשרד הפנים לרח' --- ב --- על דעת עצמה- ספח תעודת הזהות צורף לסיכומים.

6.         ביום 4.3.12 נעתר בית המשפט במעמד צד אחד לבקשת האב ונתן צו מניעה שאסר על האם להעביר את מקום מגורי הקטינים מהעיר ---- עד למתן החלטה אחרת.

7.         מטעם האם הוגשה תגובה בה טענה, כי הסבירה לאב את כוונתה לעבור להתגורר ב -----, בסמוך להוריה ואחיה, כאשר היא זקוקה לסיוע בחיי היומיום ומשאין לה קשר ממשי עם איש ב ---- האם ציינה כי היא ---- ועוסקת ב ---- ותוכל לפתח את תפקידה המקצועי ב ---- כאשר כעת עם גיוסו של הבן ע' לצה"ל, לימודיו של ל' בתיכון ובטרם תחל ע' לימודיה בכיתה א', זהו השלב האופטימלי לביצוע מעבר המגורים. כן טענה האם כי בסעיף 10 להסכם הגירושין (בו נקבעו הסדרי הראייה באמצע השבוע) צויין "כוחו של סעיף זה יפה רק באם האם תתגורר ב ---- בסמוך לאב". משכך לטענתה, לקחו הצדדים בחשבון אפשרות סבירה שהאם תעבור להתגורר במקום אחר ולכן אין למנוע ממנה את המעבר המבוקש. לטענת האם אין במעבר כדי לפגוע בהסדרי הראייה  של הקטינים עם אביהם כאשר נפגש עימם רק בערב עם שובו מעבודתו ובסופי שבוע. לטענתה הביקורים בסוף השבוע ימשיכו להתקיים גם לאחר המעבר המתוכנן. לטענתה הקטינים זקוקים למשפחתם המורחבת שתספק עבורם מערכת תמיכה ותחושת שייכות.

8.         ביום 19.3.12 התקיים בפני דיון בצו המניעה, במסגרתו הביעו הצדדים הסכמתם למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, הפסיכולוג מר נדב ויינטראוב, שיבחן את טובתם של הקטינים לאור המחלוקת בין ההורים בדבר העתקת מקום מגורי הקטינים.

9.         ביום 23.5.12 הונח בפני דיווח חסוי מהמחלקה לשיתוף ילדים בעניין שיחת הקטין ל' עם עובדת יחידת הסיוע. הדיווח חסוי ואולם ניתן לומר כי העו"ס התרשמה כי הנער לחוץ מאוד מהסיטואציה בה העמידו אותו הוריו, הוא קרוע ביניהם וקבלת החלטה היא מעבר לכוחותיו.

10.        ביום 19.4.12 עתרה האם בבקשה לקביעת דיון דחוף ולחילופין להורות למומחה לבצע חוות דעת מקוצרת ולא כפי שמצא לנכון, ללא צורך בעריכת חמישה אבחונים ומספר גדול של אינטראקציות בין ההורים לקטינים. בית המשפט שקל הטענות והבהיר בהחלטה שניתנה ביום 24.4.12 כי הדרך היעילה ביותר לבירור התובענה הינה באמצעות חוות דעת המומחה, כאשר אין מקום להתערב בדרכי עבודתו ובשיקול דעתו המקצועי. רצון האם להעתיק את מקום המגורים של שלושת הילדים מחייב בדיקה מדוקדקת של כל בני המשפחה, כאשר השפעת המעבר על כל אחד מהם שונה ולפיכך נדרשת בדיקה פרטנית בהתאם לבקשת המומחה.

11.        ביום 3.6.12 פנה המומחה לבית המשפט ועדכן כי לאחר שפגש את האם מסרה לו זו, כי לוח הזמנים שלו אינו עולה בקנה אחד עם תוכניותיה ולפיכך לא נקבעה פגישה נוספת תוך סיכום בין המומחה לאם כי מעורבותו באה לידי סיום.  יצויין כי לא המומחה ולא הנתבעת מצאו לנכון לעדכן את בית המשפט בדבר הסכמות אלו לכאורה, עד לפניית ב"כ האב למומחה שביקשה לברר מדוע טרם זומן האב. בד בבד עתרה האם בבקשה דחופה לזמן את ל' לריאיון בפני השופטת ולמנות פקידת סעד שתערוך תסקיר ותניח המלצות בעניין המעבר.