תביעה לזכויות יוצרים ביצירות האומנות של מארק שאגאל

פתח דבר:

1.      עסקינן בשתי תביעות שאוחדו לדיון בפניי ועוסקות ביצירות אמנות של האמן הידוע מארק שאגאל. התביעה הראשונה (ת.א 45336/07), הינה תביעה כספית שהוגשה על ידי בני הזוג גבריאל וצביה הרצל, סוחרי אמנות פרטיים (להלן: "התובעים") לתשלום סך של 997,384 ש"ח, בגין שירותים שהעניקו לנתבעים 1 ו-2 ביחס לציור מקורי של מארק שאגאל, הידוע כדיוקן עצמי של האמן משנת 1917  (להלן: "תמונת הדיוקן").

2.      התביעה דנן הוגשה כנגד חמישה נתבעים: הנתבע 1 - מר יצחק זרוג, הנתבע 2 - מר סולמי עמוס, הנתבע 3 - מר סולמי נועם בנו של הנתבע 2, הנתבע 4 - עו"ד בן חיים משה, ב"כ של הנתבע 2 בתקופה הרלוונטית,  הנתבע 5 - עו"ד מארק צל.

3.      במסגרת תביעה זו הוגשו הודעות צד שלישי על-ידי הנתבע 2 כנגד הנתבעים 4 ו- 5, אשר יפורטו בהמשך פסק הדין בפרק "גרסאות הצדדים"; כמו-כן הגיש הנתבע 2, כתב תביעה שכנגד נגד התובע, לתשלום סך של 241,200 ש"ח, תביעה כספית הנובעת מעסקת קונסיגנציה בין הצדדים ביצירה הידועה בשם "המעופף", גם היא פרי מכחולו של האמן מארק שאגאל (להלן: "תמונת המעופף"). בתביעה זו הוגשה הודעת צד שלישי כנגד מר יצחק זרוג.

4.      התביעה השניה/ המאוחדת (ת.א. 150499/09), הינה תביעה כספית לתשלום 400,000 ש"ח שהוגשה ע"י עו"ד בן משה חיים כנגד עמוס סולמי, בגין שכר טרחה שטוען כי מגיע לו בעבור שירותים שנתן לנתבע כעורך דין ונאמן בכל הקשור לתמונת הדיוקן. תובענה זו משנית לתביעה הראשונה ותידון בקצרה בסיום פסק הדין.

התביעה הראשונה - גרסאות הצדדים

סיפור המעשה לגרסת התובעים :

5.      לטענת התובעים, מגיעה להם זכות כספית בסך 200,000 דולר ארה"ב, הנובעת מתמונת הדיוקן. בתחילת ההליכים טענו לבעלות/ שותפות בתמונה (ראו בס' 6 לכתב התביעה; ס' 6 לתע"ר תובע), ובסיומם של ההליכים נטען בעניין זה כי לתובעים זכויות בתמונת הדיוקן בגין מתן שירותים על-ידי התובע בקשר לתמונה ובכלל זה: הוצאת התמונה מרוסיה והחזקת התמונה בביתו עד למועד מסירתה למר אורבך  (ראו ס' 3א - 3ב לסיכומי התובעים). 

6.      לטענת התובעים, בתמורה לשירותי התובע בכל הקשור לתמונת הדיוקן, התחייבו הנתבעים 1 ו-2 כל אחד מהם לשלם לתובע 100,000 דולר ארה"ב ובסה"כ 200,000 דולר ארה"ב, שהיו אמורים להשתלם לתובעים לאחר מכירתה באמצעות הנתבע 5 שהיה לטענתם נאמן של  בעלי התמונה לצורך ניהול הליכי מכירתה.

7.      ביום 23.4.95 נערך מסמך שכותרתו "זיכרון דברים" בין התובע לבין הנתבע 1, לפיו לכיסוי חלקו של התובע בתמונה, הנתבע 1 מתחייב לשלם לתובע סך של 100,000 דולר ארה"ב (בשקלים חדשים) מתוך חלקו של הנבע 1 בתמורת התמונה (זיכרון הדברים צורף כנספח א' לכתב התביעה). בהתאם לאמור בזיכרון הדברים, חתם הנתבע 1 על התחייבות בלתי חוזרת שכותרתה "הוראה בלתי חוזרת" - לפיה מורה הנתבע 1, לנתבע 5 - עו"ד צל, לשלם למר גבריאל הרצל/התובע סך של 100,000 דולר ארה"ב מחלקו בתמורה שתגיע לו לאחר מכירת תמונת הדיוקן (ההתחייבות צורפה  כנספח ב' לכ"ת). ביום 9.5.95 נחתמה ע"י הנתבע 1 הוראת תשלום בלתי חוזרת נוספת ע"ס 100,000 דולר ובהתאם לרשום בה היא מבטלת כל הוראה קודמת (צורף כנספח ג' לתע"ר מטעם התובע).

8.      התובעים עותרים כאמור ל- 100,000 דולר נוספים, מאת הנתבע 2 שלטענתם התחייב לשלמם לתובעים, לאחר שתימכר התמונה על-ידי הנתבע 5 ולצורך הבטחת התשלום ניתנה לתובעים:

א.      הוראה בלתי חוזרת לתשלום 59,200 דולר ארה"ב שיועברו לתובעת מחלקו של הנתבע 2 מתמורת התמונה לאחר מכירתה.  מסמך ה"הוראה בלתי חוזרת" נחתם על-ידי ובשם עו"ד בן משה חיים (הוא הנתבע 4), כנאמן ו/או מיופה כוחו של הנתבע 2 לעניין התמונה (צורף כנספח ג' לכ"ת; נספח ד' לתע"ר תובע).

ב.      לצורך הבטחת מילוי יתר ההתחייבויות (דהיינו, תשלום היתרה בסך כולל של 40,800 דולר ארה"ב) העביר הנתבע 2 לתובעים שיק בטחון ע"ס 125,000 ש"ח משוך מחשבונו של אחיו נועם סולמי הוא הנתבע 3 (צילום ההמחאה צורף כנספח ד' לכ"ת וכנספח ה' לתע"ר מטעם התובע).

9.      לטענת התובעים, נודע להם באמצעות צד שלישי כי תמונת הדיוקן נמכרה בסך כולל של כ- 3,800,000 דולר ארה"ב, כארבע שנים לפני הגשת התובענה בה עסקינן. עוד נטען כי הנתבעים 1 ו-2 לא עדכנו את התובעים אודות המכירה ואף הנתבע 5 שהיה הנאמן כלפיהם (מכוח ההתחייבויות הבלתי חוזרות שקיבל לידיו) לא עדכנם על מכירת התמונה שנעשתה על ידו באופן אישי ולא שילם להם את המגיע להם בהתאם להתחייבויות הנתבעים 1 ו-2, שלעיל.

10.  לאחר פניות מרובות לנתבע 1, שילם הנתבע 1 לתובע סך של 58,000 דולר ארה"ב על חשבון חלק מהחוב כלפי התובעים. ולאחר הגשת התביעה בה עסקינן שילם לתובעים סך של 17,000 דולר ארה"ב נוספים. כלומר בסה"כ שילם הנתבע 1 לתובעים בגין חובו 75,000 דולר ארה"ב.

11.  הסעד המבוקש:

סכום התביעה בכותרת כתב התביעה הינו 997,384 ש"ח. יחד עם זאת, צירוף הסכומים שפורטו בכתב התביעה (ראו ס' 14 לכתב התביעה) מגיע לסכום גבוה בהרבה מהסכום שבכותרת עקב חיוב כל אחד מהנתבעים בסכומים חופפים. הנושא אף עלה בחקירת התובע ובסיכומי התובעים הובהר (שם בס' 5) כי התביעה הינה בסך כולל של 200,000 דולר בקיזוז הסכומים שקיבלו מהנתבע 1, כלומר סכום התובענה שנותר לדיון לדידם של התובעים עומד על סך של 125,000 דולר ארה"ב, כנגד כל הנתבעים, ככל שיקבע על ידי בית המשפט בעניין חלוקת החבות.

גרסת הנתבע 1 (להלן ייקרא: "זרוג/הנתבע 1 ")

12.  לטענת זרוג, התובע זכאי לתשלום של 100,000 דולר ארה"ב בגין שליחותו ו/או שירותי הבלדרות שהעניק ביחס לתמונת הדיוקן ולא מכוח בעלות או שותפות בבעלות בתמונת הדיוקן (ס' 17 לתע"ר).