רע"א
בית המשפט המחוזי מרכז
|
10092-04-11
03/05/2011
|
בפני השופט:
ורדה פלאוט
|
| - נגד - |
התובע:
תבור גלבוע חברה לבניין בע"מ
|
הנתבע:
חברת בנייני גראפ בע"מ
|
|
החלטה
1.בפני שתי בקשות רשות ערעור, אשר הוגשו ע"י שני הצדדים, ביחס להחלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט ד. גדול) מיום 27.03.11, הדוחה את בקשת הנתבעת למחוק את התביעה בשל אי המצאת מסמכים שהיה על התובעת להמציא לעיונה, וקובעת כי על התובעת, שהיא חברה בפירוק, להמציא לנתבעת, או "למצער" לעיון בית המשפט בלבד, את תביעות החוב שהוגשו כנגד התובעת במסגרת הליך הפירוק המתנהל העניינה. נקבעו המועדים להמצאת המסמכים.
2.דין שתי הבקשות להידחות ללא צורך בתגובת הצד שכנגד (כל אחת בגין הבקשה שהוגשה מטעם הצד שכנגד).
3.באשר לטענה (בבר"ע 1086-05-11, המוגשת ע"י הנתבעת) כי היה על ביהמ"ש להעתר לבקשת הנתבעת למחוק את התביעה על הסף בהתאם לתקנה 122 לתקסד"א, הרי שדינה להידחות על הסף בהתאם להוראת סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט-2009 (להלן "הצו").
4.באשר לטענה (בבר"ע 10092-04-11, המוגשת ע"י התובעת) כי שגה בימ"ש קמא בכך שחייב את התובעת להמציא את תביעות החוב שהוגשו במסגרת הליך הפירוק, אף בקשה זו דינה להידחות.
לטעמי, גם על בקשה זו חלה הוראת סעיף 1(10) לצו, ואין מדובר בהחלטה בעניין מסמך פלוני, או עיון במסמכים, שהרי על פי החלטת בית משפט קמא, מדובר בהמצאת מסמכים לעיון שופט, להבדיל מעיון ע"י מי מהצדדים.
אך גם אם נסבור כי סעיף 1(10) לצו אינו חל על בקשתה של התובעת, הרי שדין הבקשה להידחות לגופה מהטעם שערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בדרך ניהול המשפט ובסדרי דין כפי שהוחלט עליהם ע"י הערכאה הדיונית. ראו לעניין זה רע"א 9339/10 פלוני נ' פלוני ואח' (פורסם ב"נבו", החלטה מיום 18.01.11):
"הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לסדרי דין, ובכלל זה החלטות הנוגעות לגילוי מסמכים ומענה לשאלונים. כפועל יוצא מכך, לא תיטה ערכאת הערעור בדרך כלל להתערב בשיקול דעת זה, אף אם היא סבורה כי היה מקום לנהוג בדרך דיונית אחרת".
5.בנסיבות העניין, וכאשר בית המשפט איפשר לתובעת להעביר תחילה את המסמכים לעיונו בלבד על מנת שיחליט אם אלה רלוונטים להליך שבפניו, אינני סבורה כי נפלה טעות בהחלטת בית משפט קמא. מה גם, שכאמור בבקשת הנתבעת, לא השיגה התובעת על החלטות קודמות במסגרתן חוייבה בגילוי מסמכים (למשל, החלטה מיום 19.11.10).
6.מעבר לנדרש, וביחס לאמור בסעיף 17 לבקשת התובעת, יוער כי ככל שהתובעת זקוקה לפרק זמן ארוך יותר להמצאת המסמכים, היא רשאית לעתור להארכת המועדים שנקבעו בהחלטה בבקשה שתוגש לבית משפט קמא, ואין בכך כדי להוות עילה להגשת בקשת רשות ערעור.
7.אשר על כן, וכאמור לעיל, אני דוחה את שתי הבקשות שהוגשו ע"י שני הצדדים.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"א, 03 מאי 2011, בהעדר הצדדים.