תא"ק 60311-05-13 סקלר נ' אבו סמרה ואח'

לפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיב בסדר דין מקוצר לסך 1,860,000 ₪. המשיב טוען כי הלווה למבקשים כספים רבים, ביניהם בסוף שנת 2009 את הכספים נשוא תביעה זו.

יצויין כי בין הצדדים התנהלה תביעה קודמת, בה נתבעו המבקשים לשלם למשיב סכומים לפי הלוואות משנת 2008, שהוסדרו בהסכם מיום 8/2/09, שהוגש לקבלת תוקף של פסק דין בת.א. 2628-03-09 (להלן: "התיק הקודם"). שם הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, שנתן להסכם תוקף של פסק דין, הבקשה נדחתה מחוסר סמכות, והמבקשים הופנו להגשת תביעה נפרדת בעניין ביטול פסק הדין מחמת תרמית בהשגתו (החלטתי מיום 5/5/13 בתיק הקודם). תביעה הצהרתית לביטול פסק הדין הוגשה ומתנהלת בפני כב' השופט א.דורון בתיק 38771-06-13, הקבוע לדיון ביום 19/10/14.

לכתב התביעה בתיק זה צורפו המסמכים בקשר עם התיק הקודם (נספחים 1 ו-2 לכתב התביעה), הסכם הלוואה מיום 20/12/09 על סך 400,000 דולר (נספח 3) אסמכתאות על העברת הכספים נשוא תיק זה בפועל בסכום 445,000 דולר (385,000 דולר ו-44,000 יורו) (נספח 4) והסכם הלוואה מסכם מיום 13/7/11 (נספח 5). נטען כי המבקשים לא עמדו בהסכמי ההלוואה, אף לא שילמו חלק ממנו עד ליום 15/7/12, על כן פעל המבקש בתיק הקודם, ולאור תגובת המבקשים כאמור לעיל, הוגשה התביעה הנוכחית.

הנתבעים התגוננו וטענו כי בין הצדדים, המבקש רופא בבי"ח וולפסון ובקליניקה פרטית והמבקשת מורה לאנגלית במשרד החינוך והמשיב איש עסקים בינלאומי, נרקמו קשרי חברות במשך שנים, במסגרתם היה המבקש מטפל במשיב ובבני משפחתו וחברים מהארץ ומהעולם. הצדדים גם היו מבלים יחד, ועשו כן גם לאחר הגשת התביעה בתיק הקודם. המבקשים מתארים את הפגיעה באמונם המוחלט עת נודע להם על התביעה בתיק הקודם, ועל התרמית וקשירת הקשר לפגוע בהם ולנשלם מרכושם לרבות פנסיה והחתמתם על צוואה לטובת המשיב. המבקשים חוזרים על ההליכים בתיק הקודם, וטענים כי התביעה הנוכחית הוגשה כתגובה לתביעה למתן פסק דין הצהרתי שהוגשה ביום 18/6/13. המבקש הצהיר כי לאחר שהוצאות משפחתו גדלו, ראה צורך לקבל תשלום עבור הטיפול הרפואי שנתן למשיב ולקרוביו על פני שנים, שיתף את המשיב בעניין בתקוה לקבל תשלום שכר טרחה עבור השירותים הרפואיים, והאחרון הציע לו לקבל מממנו הלוואה זמנית וכי לאחר מכן יתקזז עימו לאחר שיקבל הצעת מחיר מרופא בשוויץ וישלם למבקש פי 15 מסכום זה. המבקש טען כי ברוח זו פנה למשרד ב"כ המשיב, עו"ד יאיר לביא, ביום 26/1/09 וחתם על מה שהוצג לו. המבקש טוען כי לא קיבל את הכסף בסך 650,000 דולר, והמשיך וחתם מול משרד ב"כ המשיב על כל מסמך שהתבקש ונאמר לו כי הוא לצורך קבלת ההלוואה. המבקש טוען כי למסמכים הרבים שורבבו בזדון גם מסמכים, שלא התכוונו לחתום עליהם, כגון צוואה לטובת המשיב.

אין מקום להרחיב את הטיעון בעניין התיק הקודם, והאירועים משנת 2008 ותחילת 2009, שידונו בפני בית המשפט המוסמך.

המבקש ממשיך ומציין כי נפגש בחודש יולי 2012 עם המשיב בבית המלון הילטון בתל אביב, המבקש העלה בפני המשיב שוב את עניין שכר טרחתו, ונענה כי מלוא שכרו יועבר אליו לאחר שהמשיב יקבל הערכת מחיר מרופא בשוויץ, כפי שהבטיח לו בעבר, ובכל הזמן הזה לא דרש המשיב מהמבקש כל דרישה כספית, דבר המחזק את טענת המבקש כי לא קיבל מהמשיב כספים.

המבקשים לא התייחסו בתצהירו של המבקש מיום 16/8/13 מפורשות לסעיפי התביעה הנוכחית, שלא נכללו בתיק הקודם, ובמיוחד להסכם מיום 20/12/09, להעברות הכספים ולהסכם מיום 13/7/11, אלא המבקש טוען באופן כללי כי המשיב נקט כלפי המבקשים וכלפי בית המשפט ברמאות, כי השתמש במבקשים כ"צינור" להעברת כספים לאנשים שונים שיפורטו שמותיהם בבית המשפט (סעיפים 48-49 לתצהיר).

בתיק ניתן צו עיקול זמני והוגשה גם בקשה לביטולו (ללא טענות נוספות בעניין בקשת הרשות להתגונן, אלא הפנייה לתצהיר מיום 16/8/13), ולאור העובדה שאיש מן המחזיקים לא אישר כי בחזקתו נכסים של המבקשים, לא התקיים דיון בבקשה לביטול עיקולים (החלטתי מיום 16/9/13, בבקשה מס' 6).

בדיון, שהתקיים לפניי ביום 23/1/14 נחקר המבקש ארוכות, ועלו הממצאים הלכאוריים הבאים: