תא"ק
בית משפט השלום חיפה
|
52156-01-16
09/10/2016
|
בפני השופטת:
שולמית ברסלב
|
| - נגד - |
תובע:
אליהו עזרא
עו"ד כצמן
|
נתבעת:
דולי אהרן
עו"ד עקיבא פוזנר
|
| החלטה |
1.לפניי בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, מחמת העדר סמכות מקומית.
2.ויאמר מיד - לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה - נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
3.אמנם, ההמחאה מיום 16.1.15 על סך 11,000 ₪, נמשכה מחשבון הנתבעת בקרית אונו. בהתאם לסעיף 3(ד)(3) לפקודת השטרות [נוסח חדש], "באין מקום פרעונו של השטר נקוב במפורש, יראו כמקום פרעונו את המקום שניקב כמקום עסקו של הנמשך או כמקום מגוריו" (וראו גם: בר"ע 611/05 בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (14.4.05); י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית-1955, עמוד 76).
ברם, התביעה הוגשה כתביעה חוזית ולא כתביעה שטרית. על כן, אין בטענה זו כדי לסייע בידי הנתבעת.
4.אין חולק כי, מקום מגורי הנתבעת הוא בראשון לציון, כמופיע גם בכתב התביעה.
לטענת התובע קמה לבית משפט זה סמכות מקומית נוכח מקום יצירת התחייבות והמקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות, קרי: החלופות הנקובות בתקנה 3(א)(2) ו- 3(--)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). נבחן להלן כל טענה וטענה.
מקום יצירת ההתחייבות
5.בכתב התביעה לא נטען כי הסכם ההלוואה נכרת בבית התובע ואין לכך כל אזכור גם בסעיף 11 לכתב התביעה.
מעבר לכך, כתב התגובה, הכולל טענות עובדתיות חלופיות, לא נתמך בתצהיר לאימות העובדות המצוינות בו, ודי גם בכך כדי לדחות טענה זו.
על כן, חלופה זו לא מתקיימת בענייננו.
המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות
6.המדובר, בתביעה חוזית לפירעון הלוואה שניתנה, לכאורה, לנתבעת. בסעיף 11 לכתב התביעה נטען, כי המקום שנועד לפירעון ההלוואה הוא ביתו של התובע ו/או משרדו. בהתאם לנספחי התביעה, מענו של התובע הוא בקרית אתא (ראו למשל: נספח ב' לתביעה).
לעניין זה יש לזכור כי בשלב זה, די בנטען בכתב התביעה לצורך קביעת הסמכות המקומית, בהנחה שהתובע יוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו (ראו: רע"א (י-ם) 39263-11-10 אמנה תנועת ההתיישבות של גוש אמונים נ' דגני (2011); י. זוסמן "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית-1995, עמוד 162).
די בכך כדי לקומם חלופה זו.
7.זאת ועוד. גם אם תאמר שלא עולה מכתב התביעה כי סוכם שהחזר ההלוואה יבוצע בבית התובע, הרי שיש לילך על פי הדין המהותי.
בהעדר הסכם ברור בעניין המקום שנועד לקיום ההתחייבות, יש לפנות לסעיף 44(א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 המורה כי: "חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושא, ואם אין לו מקום עסק – במקום מגוריו הקבוע" (וראו למשל: בר"ע (נצרת) 1127/07 חברה לקירור ואריזה מרום הגליל בע"מ נ' דנציגר (2008); בש"א (ירושלים) 8027/07 קראוס נ' ריקנר (2008); א. גורן "סוגיות בסדרי הדין האזרחי", מהדורה עשירית - התשס"ט, עמוד 39-40).
8.משכך, מתקיימת בענייננו חלופה זו, המקנה סמכות מקומית לבית משפט זה.