תא"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
50755-11-13
06/01/2015
|
בפני הרשמת:
שלומית יעקובוביץ
|
| - נגד - |
המבקש(הנתבע):
יהודה עמאר
עו"ד הרצוג פוקס נאמן ושות'
|
המשיב(התובע):
מרדכי יעקב גנץ
עו"ד י. דיאמנט ואח'
|
| החלטה |
1.מונחת לפני בקשה לרשות להתגונן שהגיש המבקש בהתייחס לתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב כנגדו לתשלום סך של 33,037,200 ₪.
2.התביעה סומכת על הסכם הלוואה מיום 10.4.2013, חתום על ידי הצדדים, בו נקבע סכום ההלוואה (19,317,000 ₪ + 3,900,00 $ כערכם ביום 30.10.2013), שיעור הריבית שיחול (8% בחישוב שנתי), מועד פירעונה (30.10.2013) והבטוחות שיימסרו להבטחת השבתה (להלן: "הסכם ההלוואה").
על פי הנטען הפר המבקש התחייבותו על פי הסכם ההלוואה, זאת משלא השיב את סכום ההלוואה במועד שנקבע ועד להגשת התביעה.
תמצית טענות המבקש
3.המבקש סומך עתירתו למתן רשות להתגונן על מספר טענות, היורדות, לשיטתו, לשורש התחייבותו הנטענת על פי הסכם ההלוואה.
3.1לטענת המבקש הסכם ההלוואה, אשר אינו משקף את ההסכמות בין הצדדים ואשר לא נועד לשנותן, נחתם על ידו "כתוצאה מכפייה כלכלית ומלחצים משמעותיים, אשר הופעלו על ידי" המשיב, שהעמיד חתימתו עליו כתנאי לחתימת "זכרון הדברים", מסמך אשר נועד להסדיר את קידום פרויקט הבניה המשותף, על דרך חלוקתו ביניהם-
"44.ביום 9 באפריל, 2013, בשעות הערב, ולאחר סיום יום העבודה, יום לפני המועד שנקבע על ידי הצדדים כיום חתימתו של זכרון הדברים, העביר אלי גנץ (המשיב – ש.י.) באמצעות המייל, "טיוטת תוספת להסכמי ההלוואה" (הסכם ההלוואה – ש.י.), הנושאת תאריך של יום 8 באפריל 2013 . ... מדובר בהסכם מפורט ביותר, אשר כולל שלל תנאים והגבלות, אשר כלל לא הוסכמו בין הצדדים.
45.ביום 10 באפריל, 2013, בבוקר החתימה על זכרון הדברים, כאשר הייתי בדרכי למשרדו של ב"כ עלרונט, ביקש גנץ כי אגיע למשרדו להסדיר נושאים הקשורים בחתימתו של זכרון הדברים.
משהגעתי למשרדו של גנץ, הוצג בפני לראשונה המסמך, אשר כונה על ידי גנץ כ"הסכם לתוספת להסכמי ההלוואה", ... הוא המסמך נשוא הליכים אלו. ...
כך, הודגש בפניי על ידי גנץ, כי חתימתי על מסמך זה הינו תנאי לחתימת זכרון הדברים, וכי במידה ואסרב לחתום על המסמך, הרי שהוא (גנץ) יכשיל את החתימה על זכרון הדברים ואת חלוקת הפרויקט לפיו.
46.ויובהר, אני נדרשתי לחתום על מסמך זה מבלי שניתנה בידי האפשרות להתייעץ עם עורך דיני ו/או לתת הערותיי למסמך. ...
47.ויודגש, הלחץ אשר הופעל עלי אותה העת, מצד גנץ, היה כבד ביותר. כך, הבנתי כי לא קיימת בידי כל ברירה, אלא לחתום על מסמך זה. מחד חתימה על זכרון הדברים אותה העת, היתה מעשה הכרחי ומשמעותי ביותר מצדי. העיכוב בקידומו של הפרויקט הסב לי נזקים כבדים ביותר, ומאידך, הלחץ שהופעל עליי מצדו של גנץ, יחד עם הבטחתו כי לא יעשה במסמך זה כל שימוש, ואמונתי המוחלטת במילתו של גנץ, אשר על אף איומיו במהלך השנים, עמד בהבטחותיו, כי לא יעשה שימוש במסמכים עליהם החתים אותי, הובילו לחתימתי על התוספת להסכמי ההלוואה, כל זאת כאשר ברור לשני הצדדים, כי האמור במסמך זה כלל אינו משקף את ההסכמות בינינו, וברור כי אין במסמך זה כדי להוות שינוי מהסכם ההלוואה המקורי.
בהתאם, לא בכדי סירבתי לחתום על מסמכי השעבוד הנזכרים בסעיף 5(ג) לתוספת להסכמי ההלוואה.
זאת ועוד, לפי עצה משפטית שקיבלתי, בראש העמוד התנוססה המילה "טיוטה", ופרטים שונים כלל לא מולאו. הדבר מלמד אף הוא כיצד הצדדים התייחסו למסמך זה"