תא"ק 49246-11-14 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' חלפה ואח'

לפני בקשה לביטול פסק הדין מיום 15.3.2015 שניתן בהעדר הגנה. על פי הנטען, הסיבה שבגינה נבצר מהמבקשים להגיש בקשת רשות להתגונן במועד נעוצה בחיסרון כיסם. על מנת לקבל ייצוג משפטי הם פנו ללשכה לסיוע משפטי בסמוך לאחר מסירת כתב התביעה לידיהם ביום 8.2.2015. עד לאישור בקשתם לסיוע משפטי ותחילת ייצוגם על ידי עו"ד פסק הדין נגדם כבר ניתן. ההגנה נטען כי המבקשים עומדים בתנאים להכרתם כ"דייר ממשיך" היות ומבקשת מס' 1 עברה להתגורר עם אביה המנוח בשנת 2009 לאחר שהשיבה הדירה הציבורית בה התגוררה עד אז למשיבה.

המשיבה טענה כי כתב התביעה הומצא לנתבעים כדין. המבקשים יכלו לגשת בעצמם, בטרם פנייתם לסיוע המשפטי, למזכירות בית המשפט אשר לבטח הייתה מנחה אותם כיצד לפעול ויש להניח שקיבלו ייעוץ ראשוני בכל הנוגע לעיכוב ההליך ומניעת קבלת פסק דין בהיעדר הגנה, עם פנייתם לראשונה לסיוע המשפטי. עוד נטען כי בבקשה לביטול פסק הדין לא ניתן הסבר המעיד על כך שההחלטה של וועדת האכלוס העליונה חרגה ממתחם הסבירות. הוועדה דחתה בקשתם של המבקשים ל"דייר ממשיך" בטענה, כי "לא התגוררו בדירה 4 שנים ברציפות עם האב לפני פטירתו ביום 3.3.2013 ומכיוון שהייתה ברשותם דירה ציבורית בה התגוררו עד 08/2009.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אני מחליטה כדלקמן:

ראוי שבעל הדין הנזקק לסיוע משפטי יודיע על כך לבעל הדין האחר, מאחר וככל שחולף הזמן עשוי הוא לפתח ציפייה לגיטימית כי לא יוטרד. מוטב גם כי במקביל לפניה לקבלת סיוע משפטי יפנה בעל הדין באופן עצמאי ובטרם קיבל ייצוג לבית המשפט בבקשה להארכת מועד ( בג"צ 1986/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פורסם בנבו). הנתבעים לא ביססו טענתם בדבר העיכוב שחל בהענקת הייצוג המשפטי במסמכים או בתשתית ראייתית המעידה על המועד בו פנו לראשונה ללשכה לסיוע משפטי לקבלת ייצוג לעומת המועד בו אושרה בקשתם או כי פנו ללשכה לסיוע משפטי על מנת להחיש את הטיפול בבקשתם. הנתבעים אף לא פנו באופן עצמאי לבית המשפט על מנת שזה יתיר להם להגיש את הגנתם באיחור לאחר קבלת הייצוג ולא פנו לצד שכנגד על מנת ליידע אותו על העיכוב בהענקת הייצוג.

יחד עם זאת, נפסק כי: "כאשר ניתן פסק-דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין ... הרי שיבדוק בית המשפט בעיקר שתי שאלות: (1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה - אם יבוטל פסק הדין? ... "אין עליו בשלב זה להוכיח ממש את הגנתו. עליו רק לשכנע לכאורה כי יש לו הגנה אם יוכיח אותה ..." (2) מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל.

אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת" (ע"א 32/83‏ ‎ ויולט אפל‎ ‎נ' דוד קפח, פורסם בנבו).

במקרה שבפני, שוכנעתי שהנתבעים לא הגישו הגנתם במועד מתוך רשלנות מסוימת ולא מתוך זלזול בבית המשפט. לנתבעים הגנה סבירה הראויה לבירור ולא ראיתי לחסום את דרכם מלהעלות אותה בפני בית המשפט. יחד עם זאת אני רואה לנכון לחייבם בהוצאות בגין הטרחה שנגרמה לתובעת עקב אי הגשת ההגנה במועד בסך של 1500 ₪.

לאור האמור מורה על ביטול פסק הדין מיום 15.3.2015. הבקשה למתן רשות להתגונן תידון ביום 6.7.2015 בשעה 11:00.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ה, 16 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.