תא"ק 43954-11-14 בנק הפועלים חיפה סניף ככר פריז 12736 נ' קלוג'ני

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 20/11/14 הגיש התובע כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 500 אלף ₪ משיקולי אגרה בגין ערבותו של הנתבע להתחייבויותיה של חברת ענבר ק.ע. מסחר ומתכות בע"מ (להלן: "חברת ענבר") אשר נותרה חייבת לתובע בחשבון העו"ש מס' ******* סך של למעלה מ – 7 מיליון ₪. במסגרת כתב התביעה מסביר ב"כ התובע בצירוף מסמכים רלבנטיים כי במסגרת בקשה להקפאת הליכים אשר הוגשה בשנת 2009 בשם חברת ענבר וחברות נוספות אשר קשורות בנתבע, הודה הנתבע בחוב של חברת ענבר כלפי התובע. עוד נטען כי ביום 7/3/10 אישר בית המשפט המחוזי בחיפה הסדר נושים אשר נגע לאותן חברות וקיבל תוקף של פסק דין. הסדר הנושים כלל בתוכו הפטר מותנה אשר פטר את הנתבע מחובותיו כלפי התובע בכפוף להתקיימותם של תנאים מסוימים הכוללים חיובים כספיים אישיים של הנתבע. נטען כי כיון שהנתבע לא מילא את המוטל עליו על פי הסדר הנושים, ניתן ביום 8/1/14 פסק דין של בית המשפט העליון בו נקבע כי הפטרו של הנתבע מתבטל ככל שמדובר בתובע והערבות עליה חתם לטובת התובע עומדת על כנה.

2.לתביעה צורפו המסמכים הנדרשים להגשת תביעה מסוג זה בסדר דין מקוצר הכוללים בקשה לפתיחת חשבון של חברת ענבר מיום 24/9/01, כתב ערבות מתמדת של הנתבע מיום 24/9/01, הודעה לערב מאותו יום, תדפיס פעולות אחרונות בחשבון העו"ש המלמד על חוב בסך של 7,027,030 ₪ נכון ליום 23/10/04, אישור בדבר רשומה מוסדית, פסק דין של בית המשפט העליון בע"א 1281/13 מיום 8/1//14 ומכתב התראה טרם הגשת תביעה מיום 17/8/14.

3.ביום 28/12/14 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן במסגרתה אישר כי חברת ענבר, אשר הנתבע היה בעליה וערב לה כלפי התובע, נכנסה להליכי הסדר נושים במסגרת תיק פר"ק 13613-02-09. הנתבע אף צירף לבקשתו דין וחשבון מטעם הנאמן אשר הוגש במסגרת תיק הפירוק ביום 3/3/10 וכלל הצעה להסדר נושים. הנתבע מדגיש כי במסגרת ההודעה לערב אשר צורפה לתביעה, מצוין כי יתרת החוב של החברה הלווה לבנק הינה אפס. הנתבע טוען כי הסדר הנושים של חברת ענבר עדיין שריר וקיים, כאשר במסגרתו קיבל התובע ועדיין מקבל סכומי כסף ניכרים מהנאמן כפי שיפורט בהמשך. עם זאת, פירוט בעניין זה לא ניתן לא בבקשה ולא בתצהיר. הנתבע מוסיף וטוען כי במסגרת הסדר הנושים קיבל התובע מהנאמן סכומי עתק המתקרבים, ככל הנראה, למלוא החוב נשוא ערבותו של הנתבע לחברת ענבר. נטען כי כיוון שהתובע לא צירף לתביעה כל מסמך או נתון לעניין זה, ברי כי הסכום אותו נקב כחוב בכתב התביעה, אינו נכון ומהווה בוודאות כפל גבייה שאין ליתן לו יד. עוד נטען כי חברת ענבר טרם השלימה את חובה במסגרת ההסדר ולכן התביעה כנגד הנתבע כערב, הינה מוקדמת. נטען כי התביעה אינה על סכום קצוב ואינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר שכן יידרשו עדויות ותצהירים של הנאמן בנוגע לסכומים אותם קיבל התובע עד היום מקופת הסדר הנושים בגין החוב נשוא תביעה זו.

4.ביום 30/12/14 הגיש התובע בקשה לסילוק על הסף של בקשת הרשות להתגונן. בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 30/12/14 אשר הומצאה לב"כ הנתבע ביום 11/1/15. במסגרת החלטה זו ציינתי כי בפרק הזמן שניתן לתובע להגיב לעותק השלם של בקשת הרשות להתגונן, יוכל הנתבע להתייחס בכתב לאמור בבקשה לסילוק בקשת הרשות להתגונן על הסף. עוד הבהרתי באותה החלטה כי ככל שלא תוגש תגובה, בכוונתי ליתן החלטה בבקשה על בסיס החומר המצוי בתיק. תגובה שכזו של ב"כ הנתבע לא הוגשה עד עצם היום הזה חרף האמור בהחלטותיי מיום 21/1/15 ומיום 22/2/15.

5.ביום 22/1/15 הוגשה תגובה מפורטת של התובע לבקשת הרשות להתגונן. נטען כי הבקשה אינה נתמכת באסמכתאות לביסוס טענות הנתבע למעט תצהירו הכללי. עוד נטען כי הטענה לפיה התובע קיבל ועודנו מקבל סכומים על חשבון החוב נשוא התביעה במסגרת הסדר הנושים, נטענה בעלמא, מבלי לפרט איזה סכומים התקבלו, מתי התקבלו וכיצד השפיעו סכומים אלו על החוב האסטרונומי של הנתבע והתובע. נטען כי העדר הפירוט בבקשה ובתצהיר בולט על רקע הפירוט הרב בכתב התביעה על מצורפיו. נטען כי סכום התביעה הוא רק חלק קטן מהחוב המוכח ולכן גם אם תתקבל טענתו המוכחשת של הנתבע בדבר תשלומים על חשבון החוב, אין בכך כדי להוות הגנה מפני התביעה.

6.ב"כ התובע מוסיף וטוען בהרחבה עת שנטען בקצרה כבר במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, כי בקשה דומה של הנתבע, מפורטת יותר מאשר הבקשה בתיק זה, נדחתה בהחלטת כב' הרשם הבכיר צ'יזיק בתביעת בנק לאומי נגד הנתבע מיום 22/9/14 בתיק 35955-03-12. ב"כ התובע מפנה לשתי קביעות באותה החלטה הרלבנטיות גם לענייננו. האחת, כי הסכומים ששולמו כנטען שם אינם רלבנטיים כיוון שהם מהווים כעשירית מסכום החוב הנטען בתביעה. השניה, הינה כי גם אם הסדר הנושים היה מקוים ככתבו וכלשונו, לא היה בו כדי לפרוע את מלוא חובות החברה לבנק התובע.

7.עוד טוען ב"כ התובע כי הנתבע מושתק מלכפור בחובתו לשלם לתובע מכוח ערבותו לאחר שבית המשפט העליון קבע בפסק הדין אשר צורף לתביעה, כי ההפטר המותנה שניתן לנתבע בהסדר הנושים בטל בשל הפרת ההסדר כך שהתובע רשאי לנקוט בהליך משפטי כנגד הנתבע על בסיס הערבות. מודגש לעניין זה כי מעשה בי דין חל לא רק לגבי פלוגתאות שעלו בהליך קודם אלא גם על טענות שהיה על בעל הדין להעלות במסגרת ההליך הקודם. נטען כי אם נכונה טענת התובע לפיה אין לו חוב, לא ברור מדוע מצא טעם להתנגד לביטול ההצהרה על אי כניסתו לתוקף של ההפטר המותנה.

8.לאור האמור בהחלטתי מיום 22/2/15 ומשבחר הנתבע שלא להשיב לבקשה לסילוק בקשתו על הסף וכן לתגובתו המפורטת של התובע, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.