תא"ק 38057-09-15 בנק הפועלים קריית ים סניף שרת 12743 נ' שמקו ויקטוריה ז"ל ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 21.9.15, הגיש התובע נגד עזבון המנוחה ויקטוריה שמקו ונגד המבקש, בנה של המנוחה ויורשה ע"פ דין, תביעה בסדר דין מקוצר בסך 38,971 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונה של המנוחה אצל התובע מורכבת בעיקרה מיתרת חוב הלוואה מיום 4.12.14 על סך 40,000 ₪. בכתב התביעה נטען כי המנוחה הלכה לעולמה ביום 14.3.15 והמבקש חב בחובה של המנוחה כדי שוויו של העיזבון במועד החלוקה בהתאם לסימן ו' לחוק הירושה או לחילופין כדי שוויו של מה שקיבל העיזבון. נטען כי בהתאם לסעיף 128 לחוק הירושה, נטל הוכחת שווי העיזבון או מה שהמבקש קיבל מהעיזבון מוטל על כתפי הנתבעים כאשר העיזבון חולק מבלי שהוזמנו הנושים, ומבלי שסולקו החובות הידועים בזמן החלוקה, לרבות החוב לתובע. לכתב התביעה צורפו תדפיס פעולות אחרונות בחשבון העו"ש, פירוט אשראי, בקשה להלוואה, מכתב התראה מיום 18.8.15 ואישור מסירה לבת זוגו של המבקש גברת לובה פבליצ'נקו.

2.ביום 22.12.15 הגיש המבקש באמצעות ב"כ דאז בקשת רשות להתגונן. המבקש טען כי הוא משרת בשירות קבע בצה"ל החל מיום 17.9.14 באשדוד ומגיע לביתו פעם בחודש. המבקש טען כי המסמך הראשון אותו קיבל הינו מסמכים בגין פתיחת התיק , אותם קיבל באיחור כשחזר לדירתו לחופשה. המבקש טען כי נכון למועד הבקשה לא הגיש בקשה לצו ירושה שכן לא ידע כי אימו המנוחה השאירה אחריה עזבון כלשהו. המבקש טען כי לאחר שיגייס את הכספים הנדרשים להגשת בקשה לצו ירושה, ויוכרז כיורש, ישא בכל החובות של המנוחה כולל החוב לתובע , ככל שיינתן פסק דין המחייב את העיזבון בתשלום סכום התביעה. לבקשה צורף צילום לא ברור של תעודת נגד שהופקה בשנת 2014 לפיה נושא התעודה הוא רב סמל בשירות קבע בצה"ל.

3.ביום 17.1.16, הוגשה תגובת התובע לבקשה. נטען כי הבקשה הוגשה באיחור ולכן יש לדחותה על הסף. נטען כי התצהיר התומך בבקשה נערך על דרך ההפנייה ואינו עומד בחובת הפירוט המוטלת על מבקש רשות להתגונן. נטען כי הכחשת קבלת מכתב ההתראה אינה נכונה , לאור אישור המסירה ואישור המשלוח שצורפו לתביעה. נטען כי המבקש מודה כי הוא בנה של המנוחה וככזה הוא יורש ע"פ דין בהתאם לסעיף 10(2) לחוק הירושה. נטען כי צו ירושה הוא צו דקלרטיבי ולכן ניתן להגיש תביעה נגד יורש גם בטרם ניתן צו ירושה. עוד נטען כי לאור האמור בסעיף 14 של הבקשה, יש לתת פסק דין נגד העזבון ונגד המבקש לפיו ככל שלעזבון יגיעו כספים או ככל שהמבקש יקבל כספים מהעזבון, ישלם המבקש לתובע את סכום התביעה כפי שיעמוד במועד התשלום, עד לגובה הסכום אותו ירש המבקש מהעזבון.

4.בהתאם להחלטתי מיום 24.1.16, היה על ב"כ המבקש להשיב לאמור בתגובה תוך 20 יום ממועד קבלתה. התגובה הומצאה לב"כ המבקש ביום 19.1.16, אך לא הוגשה תשובה לתגובה עד עצם היום הזה. בהחלטה מיום 23.2.16, ניתנה אורכה להגשת תשובה או הסכם פשרה עד 23.3.16. ביום 3.3.16, שיחררתי את ב"כ המבקש מהמשך הייצוג, לאחר שב"כ המבקש לא הצליחה ליצור איתו קשר במשך חודשיים רצופים. לאור האמור לעיל התיק בשל למתן החלטה על בסיס חומר המצוי בתיק.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן וליתן פסק דין המחייב את העזבון במלוא סכום התביעה ואת המבקש בסכום התביעה בהתאם להוראות חוק הירושה מהטעמים שיפורטו להלן.

6.ראשית, הבקשה נתמכת בתצהיר על דרך ההפניה במקום בתצהיר מפורט בהתאם לדרישות הדין.

7.שנית, גם הטענות שהועלו במסגרת הבקשה, אינן מקימות למבקש הגנה אפשרית ולו בדוחק מפני התביעה בכל הנוגע לחיוב מותנה של המבקש בהתאם להוראות חוק הירושה. לא נסתרה טענת המבקש לפיה לא הגיש בקשה לצו ירושה ולא קיבל דבר מהעזבון. עם זאת, חוק הירושה קובע בסעיף 1 כי הרכוש הכלול בעזבון נופל באופן מיידי לידי היורשים ע"פ דין במועד הפטירה , עוד בטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה. חוק הירושה קובע כי ככל שהמבקש יקבל בעתיד דבר מה מנכסי העזבון יהיה עליו לסלק את חובות העזבון, לרבות החוב לתובע, לגביו לא העלה העזבון באמצעות המבקש או באמצעות יורש אחר, כל טענה , לגבי החוב שיצרה המנוחה לבנק טרם פטירתה.

8.בנסיבות העניין, כפי שפורטו במסגרת ההחלטה, מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות לחובת המבקש במסגרת החלטה זו.