תא"ק
בית משפט השלום פתח תקווה
|
36164-03-15
14/07/2015
|
בפני הרשם:
אורן כרמלי
|
- נגד - |
תובעים:
שרון ויצמן
|
נתבעים:
רונית קאופמן
|
החלטה |
הבקשה היא למחיקת כותרת מן הטעם שאינה על סכום קצוב.
1.התובעת נשכרה ליתן לנתבעת ייעוץ בהיבטים הפיננסיים הקשורים בתביעה שניהלה הנתבעת נגד בעלה. בין הצדדים לא נחתם הסכם שכר טרחה כולל ולפיכך הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובעת בהתאם לביצוע שעות עבודה בפועל.
עם סיום ההליך המשפטי של הנתבעת ובעלה פנתה התובעת לנתבעת לצורך תשלום שכר טרחתה. הנתבעת סירבה לשלם בטענה כי מדובר בחיובים מופרזים.
2.כדי שתובע יהיה זכאי לנהל תביעתו בדרך הדיונית של סדר דין מקוצר, על היתרונות הדיוניים הגלומים בהליך כזה לגביו עליו לעמוד באופן דווקני בתנאי הנדרשים (משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (כרך ב') 995-996 (מהדורה 15, 2007 (להלן: קשת).
אחד התנאים לצורך הגשת תביעה במסגרת הליך כזה הוא כי יהיה מדובר בסכום קצוב (סע' 202(1) רישא לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). ויודגש, 'סכום קצוב' הוא כזה שגובהו מוסכם מראש בין הצדדים; ואם אינו מוסכם, הוא ניתן לקביעה בחישוב חשבוני להבדיל מסכום שנקבע לפי שיקול דעת שיפוטי (דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 213 (מהדורה 11, 2012. להלן: בר אופיר).
הדבר נובע מתכליתו של הליך לפי סדר דין מקוצר, לפיה ככל שבית המשפט יתרשם לאחר חקירת מבקש הרשות להתגונן כי אין ממש בהגנתו ו/או כי מדובר בטענות הגנה דחוקות, הרי שיוכל בית המשפט לדחות את בקשת הרשות להתגונן וליתן בו במקום פסק דין לטובת התובע.
את האמור יוכל לעשות בית המשפט רק אם, בין היתר, מדובר בסכום קצוב, כך שמבלי שבית המשפט יידרש באותו שלב לכל ראייה נוספת או הערכה או שומה או חוות דעת מומחה או אומדנה, יוכל בית המשפט לפסוק לתובע את הסעד המבוקש בתביעה. לכל היותר יידרש בית המשפט באותו שלב לחישוב אריתמטי פשוט.
3.בענייננו, בהתאם לתכתובת דוא"ל בין הצדדים, שצירפה התובעת לכתב התביעה, התחייבה לכאורה הנתבעת לשלם לתובעת, לכל הפחות סך של 100$ עבור כל שעת עבודה (הדבר עולה גם מסע' 31 לבקשת הרשות להתגונן שהוגשה).
בנסיבות אלה, לכאורה ככל שאין לנתבעת טענות באשר לפירוט השעות שצירפה התובעת לכתב התביעה (נספח 2) ו/או ככל שהתובעת תוכיח ביצוע בפועל של השעות המפורטות באותו קובץ – שיש לראותו כעין 'כרטסת לקוח' של הנתבעת אצל התובעת, הרי שבחישוב אריתמטי פשוט, ניתן יהיה לקבוע את גובה החבות של הנתבעת כלפי התובעת. יש איפוא בכך כדי להוות 'סכום קצוב' לעניין התאמת התובענה להליך של סדר דין מקוצר.
4.ויובהר, 'כרטסת לקוח' שנערכה בידי תובע, אמנם אינה יכולה להוות ראייה בכתב נדרשת לעילת החבות של נתבע כלפי התובע לצורך סע' 202(1)(א). ואולם אין מניעה כי בהתקיים התנאי של ראייה בכתב והתנאי של היות התביעה על סכום קצוב, תהווה 'כרטסת הלקוח' ראייה לכאורה לאופן חישוב הסכום הנתבע, אותה תצטרף התובעת לבסס (ראו דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 214 (מהדורה 11, 2012) וההפניות שם).
5.יושם לב שהמחלוקת בין הצדדים בתיק זה אינה לגבי עלות שעת עבודה לפיה חוייבה הנתבעת אלא אם ניתן השירות בהיקף שהוסכם ואם היתה הצדקה לחיוב באותו היקף (ראו סע' 4- 5 וכן סע' 33, 37-40 לבקשת הרשות להתגונן). זאת ועוד הנתבעת טוענת כי נתבעה על שירותים שכלל לא שכרה את התובעת לשמם (סע' 41-45 לבקשת הרשות להתגונן).
העובדה שסכום התביעה אינו מוסכם אינה מאיינת אותו מהיות 'סכום קצוב'. הנתבעת רשאית להעלות טענות לעניין אופן החישוב ובסיסו; ואולם, אין מדובר במצב בו יידרש בית המשפט לשומה או הערכה לאחר שיוכח היקף השעות שניתן, באופן שאינו תואם להליך בו נפתחה התובענה.