תא"ק
בית משפט השלום רחובות
|
33620-06-14
23/12/2014
|
בפני הרשם:
איתי רגב
|
| - נגד - |
מבקש:
גדעון צעידי
|
משיבה:
מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל
|
| החלטה |
בפני בקשת המבקש להתיר לו להתגונן בפני כתב תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה, ולפיו חב המבקש בדמי חכירה שנתיים בסך כ-116 אלף ₪.
המבקש עותר להורות על מחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר, ולחילופין, להתיר לו להתגונן בפני התביעה – שכן, לעמדתו, מתבססת התביעה על מצג שווא. על פי המבקש, בין השנים 1996 ו-2003 לא חויב המבקש בדמי חכירה בספרי המשיבה ומשמע ששולמו דמי היוון (שאחרת, היו אלו מחוייבים אוטומטית במערכת).
בדיון שהתקיים בפני ביום 16.12.14 נחקר המבקש על תצהירו ואישר כי לא צירף כל אסמכתא על תשלום דמי היוון, וכי אינו זוכר איך שולמו דמי ההיוון ("עד כמה שזכור לי שולם, איך בדיוק שולם, לא זוכר" – עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 20, וכן: "אני זוכר ששולם, לא זוכר אם זה אני, עורך הדין שלי, אשתי" – שם, שורה 25). המבקש אף אישר כי הציע לשלם למינהל סך 28,000 ₪ אך זאת מבלי שהודה בקיומו של חוב.
ב"כ הצדדים חזרו על טענותיהם בסיכומיהם.
דיון והכרעה
בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "
זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן