ליפסקי נ' חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בעמ

לפני בקשת המבקשת למחוק את סעיפים 39-44 מתצהיר העדות הראשית של מר תורתי שהוגש מטעם הנתבעת, בטענה לפיה האמור בסעיפים אלו מהווה "שינוי חזית" הואיל ולטענת המבקשת, בתצהיר הועלו לראשונה טענות עובדתיות חדשות שלא נכללו בבקשת הרשות להתגונן ובתצהיר שתמך בה.

בתגובת המשיבה נטען כי אין מדובר בשינוי חזית, אלא בהתייחסות המצהיר לנספח 6 שצורף לתצהיר התובע, תוך הרחבת ופירוט נוסף לטענות שהועלו בסעיף 61 בבקשת הרשות להתגונן .

ברע"א 2874/08 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק (להלן:" עניין עיריית הרצליה") נקבע:

"אכן, דרך המלך היא כתב תביעה תמציתי דיו ובו "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה", כלשון תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ועוד נאמר, כי "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן" (תקנה 71(א); וראו גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 9, תשס"ז-2007), 61-60, והאסמכתאות דשם. פשיטא כי אין הדברים יוצרים "מרשם מחשב", וכי יש מתחם גמישות. ואכן, אין לגזור "חליפה מחויטת" לכל סיטואציה; וכבר ציין השופט (כתארו אז) ש' לוין ברע"א 2904/95 מדינת ישראל נ' אל הוזייל, פ"ד מט(2) 40, 42 כי, "השאלה מה היא 'עובדה מהותית', מה היא 'ראיה' ומהי 'שאלה שבדין', עשויה להשתנות ממקרה למקרה, וההבחנה בין שלושה מושגים אלה איננה אלא ענין שבדרגה". על התביעות להתברר, על ההליך לזרום, ועל השכל הישר של בית המשפט להנחותו; גם "תוך כדי תנועה" ניתן לתקן רבות, אם בתיקון כתב תביעה, ואם בתצהירי ההגנה, לפי המקרה; אך על בית המשפט כמובן לעמוד על המשמר, שצד מן הצדדים לא יעשה שבת לעצמו וישיג יתרונות בתרגילים פרוצדורליים.....על כן, לאמיתו של דבר אין כאן אותם "שינוי חזית" או "הרחבת חזית" מובהקים המחריגים את הנטען בתצהירים מגדרי המחלוקת למחוזות חדשים; המחלוקת היסודית היא כפי שהוצבה בכתבי הטענות (גורן, שם, 97). אכן, הכלל הוא, כפי שציין בית משפט זה מפי השופטת חיות בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145, 151: "שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא" (ראו גם האסמכתאות דשם). הגבול בין יריעת מחלוקת מפורטת יותר או פחות הוא גמיש, כמובן; וכל עוד באותה יריעת מחלוקת עצמה עסקינן, באותו סכום נתבע ובאותם יסודות של סיפור המעשה, ניתן לנתבע להתמודד עם פירוט פלוני או אלמוני, גם בעדויות עצמן או בתצהירי העדויות, תוך שבית המשפט עושה מלאכתו לשמור על הגינות כלפי כולי עלמא. כדברי המלומד קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, הלכה ומעשה, מה' 15 תשס"ז-2007, כרך א' 526: "כאשר הטענות והעדויות שהיו בפני בית המשפט לא חרגו מהנטען במפורש, וכל שנטען נועד אך ורק לאמת את העילה שנטענה במפורש, הרי עצם הזכרתן של עובדות נוספות כלשהן – אין בהן כדי ליצור 'שינוי חזית'" (ראו גם האסמכתאות דשם). וכבר ציין הנשיא שמגר בע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496, 503:

"בית המשפט צריך להכריע בשאלה שהיא באמת במחלוקת בין בעלי הדין, אך לפעמים הוא מנוע מעשות כן, מאחר שהנושא האמור אינו מוצג לפניו בכתבי הטענות ואינו מועלה גם תוך כדי הדיון, אולם אם בעלי הדין פורשים לפני בית המשפט, למעשה, את המחלוקת האמיתית שהתעוררה לפניהם, כפי שאכן אירע כאן, אין לראות את כתבי הטענות המקוריים כמעין סד, הכובל את בית המשפט והמונע פנייתו של בית המשפט אל החומר והטיעונים, אשר הובאו בפניו במסגרת ההליכים".

גם המקרה שלפני נופל למסגרת ההלכה שנקבעה בעניין עיריית הרצליה, ואין בסעיפים שמחיקתם מבוקשת משום "שינוי חזית" אלא אך הרחבה עובדתית של טענת ההגנה שהועלתה ע"י הנתבעת.

אשר על כן הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם את הוצאות המשיבה בסך 4,000 ₪ בלא קשר לתוצאות התביעה.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ח, 29 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.