בנק לאומי צפת 10975 נ' ברדה ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 21/8/15 הגיש התובע נגד ציון ברדה (להלן: "ציון"), עודד ברדה (להלן: "עודד") ואפרים ברדה (להלן: "המבקש") תביעה בסדר דין מקוצר על סך 113,674 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונם של ציון ועודד אצל התובע. התביעה נגד המבקש הוגשה על סך 94,908 ₪ בגין ערבות מתמדת ושיפוי מוגבל בסכום של 160 אלף ₪ עליה חתם ביום 6/11/12 בפני פקיד/ת הבנק פולין אגר. לכתב התביעה צורפו תנאי ניהול חשבון מיום 21/10/02, מצב לקוח בהלוואות ממנו עולה כי בגין ההלוואה הוקמה הלוואת פיגור ביום 5/5/14, פירוט תנועות אחרונות בחשבון העו"ש, כתב ערבות, נספח להודעה לערב בגין ערבות מתמדת, הודעה לערב יחיד בגין ערבות מתמדת ויפוי כוח.

2.המבקש טען כי הוא זקוק למסמכים טרם הגשת בקשת הרשות להתגונן. בעקבות פניית ב"כ המבקש לב"כ הנתבע בעניין זה הודיע ב"כ התובע לבית המשפט כי שלח לב"כ המבקש דפי חשבון מיום 19/9/11 ואילך, טופס גריעת שותף מהחשבון , טופס הצהרה עדכני על נהנה ובעל שליטה בחשבון ואת הסכם הערבות . במסגרת ההודעה צורף העתק מהמסמכים הנ"ל לתיק בית המשפט.

3.ביום 15/5/15, לאחר מס' אורכות, הוגשה בקשת רשות להתגונן מפורטת. נטען כי ציון ועודד הם בניו של המבקש. המבקש טוען כי הופתע מעצם הגשת התביעה כיוון שלא ידע כי ההלוואה לה ערב אינה משולמת על ידי הלווים. המבקש פנה לעודד וביקש הסברים. במענה לאותה פנייה הודיע עודד למבקש כי הוא כבר מזמן לא קשור לחוב נשוא התביעה כיוון שסמוך לאחר נטילת ההלוואה, גרע אותו התובע מהחשבון. המבקש טוען כי היה המום וביקש מעודד פרטים נוספים. לדבריו עודד סיפר לו כי כבר בתחילת שנת 2012 פנה לשמעון אלמלם, סגן מנהל מחלקת העסקים אצל התובע (להלן: "שמעון") וביקש ממנו לגרוע אותו מהחשבון. שמעון הסכים רק לאחר שעודד ידאג להפקיד כספים בחשבון כך שהחשבון יעמוד בגבול מסגרת האשראי. המבקש מאן להאמין לדבריו של עודד ואז עודד הציג לו מכתב מיום 6/6/12 שצורף לבקשה כנספח ב' ומאשר כי החשבון מתנהל רק על שמו של ציון. המבקש מצהיר כי עודד סיפר לו שהוא קיבל את כתב התביעה והוא מטפל בעניין באמצעות עורכי דינו. מאוחר יותר התברר למבקש כי ביום 19/10/14 הושג הסכם לפיו תביעת התובע נגד עודד תידחה והבנק ישלם לו הוצאות משפט.

4.המבקש מוסיף וטוען כי ציון ועודד ניהלו עסק בשם מינימרקט אחים ברדה ופתחו בשנת 2002 חשבון משותף אצל התובע בו התנהלו במסגרת העסק, הוא החשבון נשוא התביעה. בתחילת חודש נובמבר 2011 פנו ציון ועודד למבקש וסיפרו לו כי הם רוצים ליטול הלוואה מהתובע על סך 160 אלף ₪ לצורך כיסוי יתרת חוב שנוצרה בחשבונם. לבקשת ילדיו, הסכים המבקש לערוב להחזר ההלוואה לאחר שהבנים התחייבו לנהל את החשבון באחריות ולעמוד בהחזרי ההלוואה כסדרם. המבקש מצהיר כי בניו הבטיחו לו כי אין לו מה לדאוג כיוון שבכל מקרה הם שניים ולכן הוא אינו מסתכן בחתימתו על הערבות. המבקש מצהיר כי הסכים לחתום על הערבות בעיקר כיוון שידע שעודד הוא אדם אחראי, מסודר כלכלית, איש עסקים מצליח, בעל נכסים ואשתו עובדת. המבקש מצהיר כי במעמד החתימה על הערבות לא הוסבר לו על ידי פקיד הבנק כי קיימת אפשרות של גריעת שותף מהחשבון כך שהוא עלול למצוא עצמו חתום על ערב להלוואה ללווה אחד. המבקש מצהיר כי אם דברים אלו היו נאמרים לו, הוא לא היה מסכים לחתום על הערבות ובעיקר אם היה יודע שמי שיכול להישאר כלווה יחיד הוא בנו ציון , שאינו בעל נכסים ומצבו הכלכלי לא היה איתן.

5.במישור המשפטי טוען המבקש כי גריעתו של עודד מהחשבון מהווה שינוי יסודי כזה שהמבקש לא היה מתקשר בהסכם הערבות אילו ראה מראש את השינוי ותוצאותיו. המבקש טוען שיש לפטור אותו מערבותו מכוח סעיפים 5(ג) ו- 6 לחוק הערבות. עוד נטען כי הבנק הפר את חובת תום הלב כלפיו כאשר גרע את עודד מהחשבון בלי להודיע לו על כך, לא לפני הגריעה ולא אחריה. עוד טוען המבקש כי חרף בקשתו בכתב, לא הומצאו לו דפי ההלוואה, לוחות הסילוקין, הסכמי מסגרת האשראי, שיעורי הריבית ומכתבי ההתראה ללווים ולערב, שהינם חיונים לצורך הגנתו. לפיכך נטען כי מטעם זה בלבד יש ליתן לו רשות להתגונן ללא תנאי.

6.ביום 31/8/15 לאחר קבלת אורכה, הוגשה תגובת התובע המתנגד למתן רשות להתגונן. נטען כי הטענה העיקרית וכמעט היחידה של המבקש היא כי הפטרתו של עודד מהחוב מאיינת את תוקפה של הערבות. נטען כי מדובר בטענה סתמית שאינה מתיישבת עם סעיף 5 לכתב הערבות בו נכתב כי בכל מקרה שהחייבים הם בעלי חשבון משותף וחל שינוי בהרכב שלהם מסיבה כלשהי , תשמש הערבות ערבות מתמדת גם לחיובים שיתווספו לאחר השינוי. נטען כי המבקש לא טוען כי לא קרא או לא הבין את המסמכים עליהם חתם .נטען כי המבקש מודה שחתם על כתב הערבות וחזקה עליו שקרא את כתב הערבות בטרם חתם והבין את משמעות חתימתו. נטען כי עודד נגרע מהחשבון ביום 29/2/12 לאחר שהפקיד בחשבון 47,812 ₪. נטען כי המקרה דנן אינו נכנס בגדר סעיף 5(ג) לחוק הערבות שכן לא בוצע שינוי בחיוב הנערב כאשר סכום הערבות נותר על כנו. נטען כי בע"א (מחוזי חיפה) 152/95 נדחתה טענת הערב לפיה ערבותו פקעה כאשר הוחלפה החייבת העיקרית בחייב אחר לאחר שניתן פסק הדין ללא ידיעתו של הערב. נטען כי שינוי יסודי כפי שהוגדר על ידי המלומד בר קהן בציטוט שהובא בבקשה הוא שינוי אותו לא יכול היה הערב לצפות מראש ואם היה צופה אותו לא היה מסכים להתקשר בהסכם הערבות. נטען כי במקרה דנן לא רק שניתן היה לצפות שינוי מראש , אלא שהאפשרות של שינוי שכזה נכתבה בכתב הערבות. באשר למסמכים נטען כי המבקש ביקש שלל מסמכים אשר מרביתם כלל אינם רלבנטיים לגביו. במענה לטענה בדבר אי מסירת מידע בנוגע לפעילות בחשבון והפרת חובת הגילוי בהתבסס על פסק הדין של בית משפט השלום באשקלון בתיק 55601-03-11 , נטען כי באותו מקרה היה מדובר על ערב שחתם על ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום להבטחת חובותיה של חברה אותה הקים, יצא מהחשבון והעביר את ניהול החברה לאדם אחר שחתם על ערבות מתמדת במקומו מבלי שבוטלה הערבות המקורית. נטען כי הנסיבות באותו מקרה שונות לחלוטין מהנסיבות בתיק זה.

7.ביום 17/11/15, לאחר מס' אורכות, הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע .נטען כי בסיטואציה שבה הערב פונה לפקיד הבנק לפני החתימה מבקש לוודא כי הוא חותם כערב להלוואה שנוטלים שני לווים בחשבונם המשותף, מוטלת חובה מוגברת על פקיד הבנק ליידע אותו בדבר הוראת סעיף 5 לכתב הערבות ולהסביר לו את תוכנה. כך בפרט כאשר מדובר בלווים המנהלים ביחד את החשבון 9 שנים לפני מועד נטילת ההלווואה. על בסיס פסיקת בית המשפט העליון והאמור בספרו של המלומד ד"ר רוי בר קהן "ערבות", נטען כי כאשר מדובר בערבות מתמדת על הבנק לעורר את מודעות הערב לפרטים הנוגעים להיבטים המהותיים ביותר של הערבות. על בסיס האמור בע"א 8822/04 נטען כי המחוקק ביקש לתת הגנה לערבים מפני אפשרות ניצול של רצונם הטוב על ידי נושה כמו בנק המחתים אותם על שפע אותיות קטנות וזאת על ידי כך שיימסר להם מידע ראוי על החוב לו הם ערבים. נטען כי סעיף 5(ג). לחוק הערבות חל גם כאשר אין שינוי בסכום הערבות שכן שינוי בחיוב הנערב הוא כל שינוי מהותי בהתחייבות אשר משפיע על היקף ההתחייבות. נטען כי אין בתגובה כל מענה על טענת המבקש המבוססת על סעיף 6 לחוק הערבות. נטען כי אין כל מענה בתגובה לטענת המבקש לפיה עובדת גריעת עודד מהחשבון , הוסתרה ממנו.

8.לאור האמור בהחלטתי מיום 31/8/15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.