תא"ק 31140-03-16 לוי ואח' נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ

1.לפניי בקשה להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט השלום בתל אביב לו קנויה, לטענת המבקשת, הסמכות המקומית לדון בה.

2.מעיון בכתב התביעה עולה, כי עניינה של התובענה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת להפרות נטענות של הסכמי מכר דירות שנכרתו בין הצדדים במסגרת עסקאות רכישת דירות בפרוייקט המכונה "סביוני ארנונה" בירושלים. לטענת המבקשת, הצדדים הסכימו בסעיף 34 להסכמים - על תניית שיפוט אקסקלוסיבית לפי כל סכסוך משפטי יידון בבית המשפט בתל אביב.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים, כי אומנם חתמו הם על הסכמי המכר ובכללם על תניית השיפוט ואולם, לטענתם עסקינן בתניית שיפוט מקפחת בחוזה אחיד ומשכך, הינה בטלה מעיקרה. המשיבים מפנים לסעיף 4 (9) לחוק החוזים האחידים הקובע, כי "חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים"...(9) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר הסכסוך". הואיל ועסקינן בעסקה שנחתמה בירושלים בגין מקרקעין המצויים בירושלים, הרי שמירב הזיקות של התביעה נתונות לירושלים ויש להעביר את הנטל להוכיח אחרת אל כתפי המבקשת.

4.בתשובה לתגובה, טענה המבקשת, כי אף אם עסקינן בחוזה אחיד אין בכך כדי לבטל התחייבות המשיבים לתניית השיפוט. המבקשים, מלבד אי נוחות, לא הציגו נטל כלכלי כבד ובלתי מוצדק שיוטל על שכמם אם ההתדיינות תועבר לתל אביב. המשיבים ניהלו מו"מ על תנאי ההסכם ונספחיו וביצעו שינויים רבים בהסכם וזאת בסיוע עורכי דין מטעמם, כך שניסיון המשיבים לטעון לפער בין הצדדים דינו להיכשל.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, נחה דעתי, כי דין הבקשה להתקבל. להלן נימוקיי.

5.1תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת, כי "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום".

5.2סעיף 34 להסכם קובע כדלקמן: "מוסכם על הצדדים, כי סמכות השיפוט הייחודית והבלעדית בכל עניין הקשור ו/או הנובע מחוזה זה, תהא נתונה אך ורק לבית המשפט המוסמך מהבחינה העניינית בעיר תל אביב, ולו בלבד".

5.3ב-רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן ואח' פד נז (4) 473 נפסק, כי המבחן שיש להפעיל כדי לבחון תניית שיפוט מקומית הינו מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות, דהיינו על מנת לפסול תניית שיפוט מחייב המבחן קיומה של פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית. המשיבים לא הניחו תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה מהותית בזכותם להתדיינות משפטית. נסיעה בת שעה מהעיר ירושלים לתל אביב אינה נחזית להיות פגיעה מהותית, אלא, לכל היותר, שאלה של נוחות גרידא. בנוסף נפסק בפסק דין "מפעל הפיס" כי "מקום שבית משפט זה דן בו במקרים שהוכח בהם קיומה של תניית סמכות שיפוט מקומית ייחודית מוסכמת נפסק כי תנייה זו גוברת על שיקולי הנוחות. על פי ההלכה, רק שיקולים "בעלי משקל מכריע" יניאו את בית המשפט מלכבד תניית שיפוט. (ראו: בש"א 57/98 אתר נ' בנק ירושלים פדי נב' (3) 481, 5-484) לא כל אי נוחיות הנגרמת לבעלי הדין תצדיק את העברת הדיון מבית המשפט במחוז שעליו הוסכם בחוזה בין הצדדים לבין משפט למחוז אחר. "

5.4בהלכה הפסוקה העדכנית חל פיחות במעמד כללי הסמכות המקומית ככלי לקידום נוחותו של מתדיין. ב- רע"א 6920/94 לוי נ' פולג פ"ד מט (2) 731, 734 נפסק בענין זה כי: " ... במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר" ( ר' גם : בש"א 1307/00 "אריה" חברה ישראלית לביטוח נ' שריקי [פורסם בנבו] ( ׁׁ28.3.00) ).