תא"ק
בית משפט השלום אשקלון
|
31091-09-15
29/12/2015
|
בפני השופט:
עידו כפכפי
|
| - נגד - |
מבקשת/נתבעת:
ד.א.א.ר ישראל בע"מ
|
משיבים/תובעים:
1. גיא חיון
2. מאור כורם
|
| החלטה |
1.התובעים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום פיצויים בגין איחור במסירת נכס מסחרי שרכשו מהנתבעת. מדובר בהסכם מיום 5.5.10 בו נרכש מבנה מסחרי הנמצא באשקלון תמורת 3,600,000 ₪.
בכתב התביעה נטען כי יש לפצות את התובעים בפיצוי המוסכם בגין איחור במסירה וכן בגין עגמת נפש. נטעם ללא פירוט כי לבית המשפט סמכות מקומית לדון בתביעה.
2.המבקשת עתרה למחיקת כותרת לאור רכיבי עגמת הנפש בכתב התביעה וכן להעברת הדיון לבית משפט השלום בירושלים לאור תניית שיפוט ייחודית בסעיף 17.8.להסכם. בנוסף עתרה לסילוק התביעה על הסף אולם כאמור בהחלטתי מיום 21.10.15, במידה ועומדת על בקשות אלו עליה לפרטן בבקשה נפרדת.
מחיקת הכותרת
3.התובעים בתגובתם מסכימים למחיקת הכותרת ולאור הסכמתם אני מורה על מחיקת כותרת התביעה והדיון יתקיים בסדר דין רגיל. יוער כי גם ללא הסכמת התובעים היה מקום להורות על מחיקת כותרת לאור צירוף סכומים לא קצובים לכתב התביעה. הנתבעת מבקשת כי בקשת הרשות להתגונן תשמש ככתב הגנה בצירוף עם תשובה לתגובה שהגישה. אין מקום לעירוב כתבי טענות מעין אלו ובמידה ומבקשת הנתבעת להוסיף על הנטען בבקשת הרשות להתגונן רשאית להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים.
סמכות מקומית
4.סעיף 17.8 להסכם המכר קובע תניית סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בירושלים. התובעים התעלמו מתניה זו בכתב התביעה ורק בגין מחדל זה מנועים הם מלטעון בתגובתם כי תניה זו מהווה תניה מקפחת בחוזה אחיד. על פניו לא מדובר בחוזה אחיד, גם אם נוסח הוא על ידי עורכי הדין של התובעת תוך שימוש בנוסח הנהוג אצלם בחוזים אחרים.
בהחלטה מיום 19.11.15 בת"א (שלום ב"ש) 19073-04-15 הבהיר בית המשפט את אופן בחינה האם מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד. סעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: "החוק"), מגדיר מהו "חוזה אחיד":
"חוזה אחיד" - נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם;" (ההדגשה שלי – ע.ק.).
הפסיקה קבעה בהקשר זה כי הנטל להוכיח שמדובר בחוזה אחיד מוטל על הטוען, וכי המבחן לקיום חוזה אחיד הינו מבחן פורמאלי:
"ההגדרה כוללת בתוכה גם חלק של חוזה, לרבות "שלד" הטעון השלמה במשבצות מסוימות בהתאם לנסיבות העניין, ובלבד שאותו "שלד" זהה בכל החוזים המוצאים על-ידי אותו ספק ("ספק" – כמובנו בחוק החוזים האחידים) (ג' שלו דיני חוזים [13], בעמ' 625; א' בן-נון "חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982" פירוש לחוק החוזים [14], בעמ' 14).
...
כל שעל הלקוח להוכיח הוא קיומם של מרכיבי הגדרת "חוזה אחיד" שבסעיף 2 (ע"א 1795/93 קרן הגימלאות של חברי אגד בע"מ נ' יעקב [פורסם בנבו] [4]). הוא אינו נדרש להוכיח כי לא ניתנה לו אפשרות לשאת ולתת על שינוי תנאים שהוא הראה כי הינם אחידים (ו' לוסטהויז, ט' שפניץ חוזים אחידים [15], בעמ' 28). אם הספק, מצדו, טוען כי הלקוח ניהל משא ומתן לשינוי תנאי זה או אחר או ניתנה ללקוח אפשרות ממשית לנהל משא ומתן כזה והלקוח היה ער לכך, אך העדיף שלא לעשות כן, עליו להראות שהחוק אינו חל על תנאי זה, מאחר שאינו עונה להגדרת "תנאי" בסעיף 2 לחוק. נוסחה של הגדרה אחרונה זו מאפשר בחינה נפרדת של כל תניה ותניה והוצאת תניות מסוימות בחוזה האחיד, מתחולת החוק... " (ע"א 4602/97 רדאל (אשדוד 88) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נג(2) 577, 591 (1999)).