תא"ק
בית משפט השלום פתח תקווה
|
28768-06-14
16/04/2015
|
בפני הרשם הבכיר:
אורן כרמלי
|
| - נגד - |
תובעים:
אריה זלצר
|
נתבעים:
רננה ירדני
|
| החלטה |
הבקשה שבפניי היא למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להתגונן.
בסיום הדיון מיום 23/3/15 הציע בית המשפט הצעה לסיום המחלוקת בפשרה. משלא נתקבלה הודעה מטעם הצדדים כי הגיעו להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט בתוך התקופה שנקצבה, יש ליתן החלטה בבקשה.
1.התובע השכיר לנתבעת נכס למגורים. לטענתו, לא עמדה הנתבעת בחיוביה הכספיים ואף לא פינתה את המושכר, אלא לאחר שהתקבל פסק דין שחייב את הנתבעת לפנות את הדירה.
התביעה שבפניי היא תביעה כספית, שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר בגין נזקי התובע הנובעים לטענתו כולם מתוך חוזה השכירות בגין הפרתו.
מעבר לבקשת הנתבעת ליתן לה רשות להתגונן מפני התביעה, הוגשה בקשה למחיקת כותרת.
בתגובה טענה ב"כ התובע כי כל רכיבי התביעה מתאימים להידון בהליך של סדר דין מקוצר ולפיכך עמדה על התאמתה של התביעה להליך בו נפתחה.
לאחר עיון בכתב התביעה, יש לקבל עמדת הנתבעת ולהורות על מחיקת כותרת.
אבהיר המסקנה.
2.כדי שתובע יהיה זכאי לנהל תביעתו בדרך הדיונית של סדר דין מקוצר, על היתרונות הדיוניים הגלומים בהליך כזה לגביו, עליו לעמוד באופן דווקני בתנאי הנדרשים (משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (כרך ב') 995-996 (מהדורה 15, 2007).
אחד התנאים לצורך הגשת תביעה במסגרת הליך כזה הוא כי יהיה מדובר בסכום קצוב (סע' 202(1) רישא לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). ויודגש, 'סכום קצוב' הוא כזה שגובהו מוסכם מראש בין הצדדים; ואם אינו מוסכם, הוא ניתן לקביעה בחישוב חשבוני להבדיל מסכום שנקבע לפי שיקול דעת שיפוטי. ככלל תביעת לפיצויים שלא נקצבו בחוזה ומשכך גובהם טעון הוכחה בראיות ונתון לשומת בית המשפט, אינה יכולה להיות בגדר תביעה ל'סכום קצוב' כמובנה בתקנה 202 לתקנות (דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 213 (מהדורה אחת עשרה, 2012. להלן: בר אופיר).
3.הדבר נובע מתכליתו של הליך לפי סדר דין מקוצר, לפיה ככל שבית המשפט יתרשם לאחר חקירת מבקש הרשות להתגונן כי אין ממש בהגנתו ו/או כי מדובר בטענות הגנה דחוקות, הרי שיוכל בית המשפט לדחות את בקשת הרשות להתגונן וליתן בו במקום פסק דין לטובת התובע.
את האמור יוכל לעשות בית המשפט רק אם, בין היתר, מדובר בסכום קצוב, כך שמבלי שבית המשפט יידרש באותו שלב לכל ראייה נוספת או הערכה או שומה או חוות דעת מומחה או אומדנה, יוכל בית המשפט לפסוק לתובע את הסעד המבוקש בתביעה. לכל היותר יידרש בית המשפט באותו שלב לחישוב אריתמטי פשוט.