תא"ק
בית משפט השלום נצרת
|
28457-04-13
19/11/2016
|
בפני השופט:
אלעד טל
|
- נגד - |
תובעים:
מקורות חברת מים בעמ עו"ד ( ג. סלעית)
|
נתבעים:
1. מועצה אזורית גלבוע 2. קולחי הגלבוע בע"מ
עו"ד ( א. מירון)
|
פסק דין |
לפני תביעה כספית ע"ס 296,945₪ שנפתחה בהליך של סדר דין מקוצר, שהגישה התובעת (להלן: "מקורות"), שהינה רשות המים הארצית, כנגד מועצה אזורית גלבוע (להלן: "המועצה האזורית" או "המועצה") וכנגד קולחי הגלבוע – תאגיד ביוב המצוי בחזקתה המלאה של המועצה האזורית (להלן: "התאגיד") בהתאם להסכמים עליהם חתמו עימה.
1.במרכז התביעה שני הסכמים להספקת מים, המתייחסים לשני צרכנים פרטיים המצויים בתחומה של המועצה, "מרכז חבר" ו"מרכז אומן", שנחתמו בין המועצה למקורות ביום 21.12.94, עבור כל אחד מהמרכזים בנפרד (להלן: "ההסכמים"), והתחייבות של התאגיד במסמך מיום 1.6.09, להגיע להסדר לגבי תשלום יתרת חוב הישובים , ביניהם המרכזים לעיל, עד 31.7.09 ולשלם את יתרת חשבונות המים השוטפים במועד (להלן: "מסמך ההתחייבות" או "המסמך") .
גרסאות הצדדים בתמצית
טענות מקורות
2.מקורות טוענת, כי בינה לבין המועצה נכרתו שני הסכמים להספקת מים בהתייחס לצרכנים פרטיים המצויים בתחומה, הידועים בשמות "מרכז חבר" ו"מרכז אומן" (להלן: "המרכזים"). בהתאם להסכמים, סיפקה להם מקורות מים, כאשר המועצה התחייבה מצידה כלפי מקורות, לשלם את מלוא התשלום בגין המים שיסופקו למרכזים, לפי חשבונות שיוגשו לה. ואולם, התשלומים שבוצעו באמצעות אגודת "מימי תענך", היו חלקיים בלבד.
3.החל מחודש 6/09 החל התאגיד ליצג ולפעול בשם המרכזים ועבורם מול מקורות, ובמסגרת זו התחייב במסמך מושא התביעה , בין היתר, לסלק את החוב הקיים של המרכזים בגין צריכת המים בסך של 121,932 ₪ ("מרכז חבר") ובסך 130,014 ₪ ("מרכז אומן"), וזאת עד ליום 31.7.09. חרף ההתחייבות, לא שולמו למקורות סכומי החוב ,העומדים נכון ליום הגשת התביעה על סך של 130,739 ₪ (מרכז חבר) וסך של 166,206 ₪ (מרכז אומן), כאשר על סכומים אלה יש להוסיף ריבית פיגורים של החשב הכללי, ולחילופין, להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
טענות המועצה
4.במסגרת בקשת רשות להתגונן טענה המועצה, כי היא יזמה בשנת 1993 בנייה של בתים ופיתוח של המרכזים. מאחר ובמרכזים לא היו אגודות שיתופיות פעילות, דרשה מקורות כי המועצה היא שתבקש באופן רשמי את חיבור הבתים למערכת המים של מקורות, כאשר המדובר היה בהתחברות בלבד ולא לגבי אספקה שוטפת של המים. בשל כך, חתמה המועצה בשנת 1994 על ההסכמים, כאשר אגודת מים שיתופית חקלאית שפעלה באותה עת בחבל תענך, אגודת מושבי תענך, היא זו שסיפקה את המים למרכזים, והיא הכתובת לתשלום החוב הנטען.
5.לטענת המועצה, בחודש 4/09 קרסה אגודת המים ומונה לה מפרק, כאשר על רקע חובות המים של חלק מישובי התענך, לרבות המרכזים, איימה מקורות בניתוק המים לישובים. משום כך, הפנתה המועצה את הישובים להתקשר עם התאגיד שידאג להם לאספקת מים. הצרכנים של מקורות הינם המרכזים, שעבורם רכש התאגיד את המים ממקורות, ולא המועצה שמעולם לא נטלה על עצמה אחריות ו/או חבות כלשהי לתשלום החוב הנטען, כעולה אף מהחשבונות שצורפו לכתב התביעה ומוענו למרכזים ולא למועצה.
6.מאחר והמרכזים נעדרי יכולת כספית, מנסה מקורות להסדיר את חוב המים הנטען והמוכחש, באמצעות המועצה, בהתבסס על הסכמים שנחתמו בשנת 1994, כאשר משך 18 שנים ועד העלאת טענת הקיזוז, המועצה לא קיבלה כל דרישה לתשלום חוב מים של המרכזים מושא התביעה .