תא"ק 26716-02-15 קרן קיימת לישראל באמצעות רשות מקרקעי ישראל נ' יהושע ואח'

1.בפניי תביעה בהליך של סדר דין מקוצר לפינוי וסילוק יד של המבקשים ממגרש המסומן א' בתצלום האויר שצורף כנספח לכתב התביעה (להלן: מגרש א'), שהוא חלק מהמקרקעין הידועים כגוש 4243 חלקה 282 ברח' השיזף בראשון לציון (להלן: המקרקעין).

2.אין מחלוקת בין הצדדים שהמבקשים רשאים להירשם כבעלי זכויות חכירה בחלק מהמקרקעין בשטח של 244 מ"ר בלבד. בדיון בפניי הובהר כי זכות החכירה של המבקשים היא במגרש ד' המופיע בתצלום האויר שצורף לכתב התביעה (להלן: מגרש ד').

3.בהתאם להצהרת המבקשים, באמצעות בא כוחם, כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון מיום 29/12/15 (עמ' 2, ש' 9), מודים המבקשים שאין להם זכויות חכירה במגרש א', אך טוענים כי הם רשאים להמשיך ולהחזיק במבנה הבנוי באותו מגרש שהוא חלק מביתם, וזאת לכל הפחות עד שייבנו מבנה חדש במגרש ד' שהוחכר להם ואז יהרסו את המבנה שמוחזק בידיהם במגרש א'.

4.הצהרת המבקשים, שלא נסתרה בשלב זה, היא שהמבנה – בית המגורים שלהם ושל ילדיהם – היה בנוי במקרקעין עוד משנת 1957. על-פי הנתונים שהובאו בפניי, בשלב כלשהו המשיבה או מי מטעמה חילקה את המקרקעין ל- 4 מגרשים (להלן: תוכנית החלוקה). ואולם, תוכנית החלוקה של המקרקעין ל- 4 מגרשים, לא תאמה למצב הבנוי בפועל. וכך, המבנה שלכאורה היה קיים עוד קודם לתוכנית החלוקה, מצא עצמו אחרי תוכנית החלוקה כשחלקו ממוקם במגרש ד', בו למבקשים זכויות חכירה וחלקו ממוקם במגרש א' בו למבקשים אין זכויות חכירה. באופן זה הפכו המבקשים שמחזיקים בבית המגורים שלא מרצונם לפולשים למגרש א'.

5.המבקשים אף אינם חולקים כי משיבקשו לבנות בית חדש או לבצע תוספת בנייה שהיא לבית הקיים, יעשו כן בתחומי מגרש ד' בלבד ויחוייבו להרוס את החלק של ביתם שמצוי במגרש א'.

בתצהירם הצביעו המבקשים על הסדר דומה אליו הגיע שכן אחר עם המשיבות, לאחר שנקלע לאותה סיטואציה באותם מקרקעין.

6.לאור האמור אני מוצא כי למבקשים טעם אפשרי להמשך החזקתם במבנה המצוי במגרש א' –בית מגוריהם ולאפשרות כי בשלב זה תידחה תביעת הפינוי כנגדם, מאחר שמדובר במבנה שהוא חלק מכלל המבנה הממוקם על מגרש ד' ומגרש א' ושהיה קיים בשטח עוד קודם לתוכנית החלוקה. יש באמור כדי להצדיק מתן רשות להתגונן מפני התביעה ככל שהדבר נוגע להמשך החזקה במבנה-בית המגורים עצמו.

7.שונה הדבר לגבי החצר המקיפה את המבנה במגרש א'. לא הועלה כל טעם שיש בו להצדיק המשך החזקתם של המבקשים במגרש א' מעבר לשטח המבנה בו, ולמעשה המבקשים אף הודו בפניי שאין להם זכות חוקית להחזיק בו ואף לא הצדקה אחרת. כך גם עצם העובדה שהמבנה ממוקם על מגרש א' אינו מקנה להם זכות החזקה בכל מגרש א'.

אשר על כן בהתאם לסמכותי לפי סע' 205(ג) וסע' 208 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן שהגישו המבקשים ככל שהדבר נוגע למגרש א' בחלק שאינו ביתם של המבקשים ומורה על פינוי וסילוק יד של המבקשים ממגרש א', מעבר למבנה.

כדי לאפשר למבקשים שהות לסלק ידם ולפנות את מגרש א' מכל חפץ ואדם, וכן להציב גדר נדרשת בין מגרש ד' למגרש א' ומסביב למבנה אם ירצו בכך, ולפרוץ שביל גישה לביתם שאינו עובר דרך מגרש א', אני דוחה את מועד הפינוי ב- 45 ימים מהיום.

אשר על כן,

1. ניתן בזה פסק דין המורה על פינוי וסילוק יד של המבקשים ממגרש א' בחלק שהוא מעבר למבנה – בית המגורים, תוך 45 ימים מהיום. המשיבה רשאית להגיש פסיקתה לחתימה לעניין זה.