תא"ק
בית משפט השלום חיפה
|
21385-11-16
24/01/2017
|
בפני הרשמת הבכירה:
הדס שכטר-ישראלי
|
- נגד - |
התובעת - המשיבה:
זהר דליה פרופשיונל שותפות מוגבלת
|
הנתבעים - המבקשים:
1. מרכז השיווק 48 בע"מ 2. מוראד אבו פול 3. חוסאם דקה
|
החלטה |
לפני בקשה למחיקת כותרת ולחילופין בקשת רשות להתגונן שהגישו הנתבעים מפני תובענה כספית שהוגשה כנגדם על סכום 313,368.76 ₪ בהליך של סדר דין מקוצר.
בהחלטתי מיום 22/12/16 הוריתי לתובעת להגיש תגובה לבקשות אולם עד כה וחרף המצאת ההחלטה למשרד בא כוחה (כך על פי נתוני המערכת), תגובה לא הוגשה.
עיינתי בכתב התביעה, בחומר המצוי בתיק ובחנתי את המסמכים שהוגשו, ושקלתי האם יש מקום לקיים בנסיבותיו הספציפיות של תיק זה דיון בבקשת הרשות להתגונן נוכח פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית מתן רשות להתגונן [ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ (מיום 15/6/09) (להלן: "ענין ששון") ; ע"א 7644/07 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ' דור אנרגיה (מיום 5/1/10)] ובהתאם לסמכותי על פי תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מוצאת אני ליתן לנתבעים רשות להגן על יסוד תצהיריהם.
סבורה אני, כי יש בידי הנתבעים הגנה "לכאורה" הראויה להישמע ומן הראוי לקבוע את התיק לגופו של עניין, בין היתר לאור ההלכה הנוהגת שקובעת, כי לא תינתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 6154/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג (1) 390 ).
בהעדר בירור עובדתי מלא, לא ניתן לשלול, בשלב זה, על פניו (בוודאי לא בהעדר תגובה) את טענת הנתבע 2 המכחישה את חתימתו על כתב הערבות והוֹדאת הנתבע 3 כי הוא שחתם עליה בידיעתה של התובעת ולבקשתה, וכן את כלל הטענות הנוגעות לתשלומים שבוצעו; לאי התאמת סכום התביעה לסכומים העולים מכרטסת הנהלת החשבונות שהגישה התובעת ולהסכמות שהיו בין הצדדים.
עם זאת יובהר, כי אין בהחלטתי זו כדי לקבוע באשר לטיב הזכויות וטענות הצדדים לגופן וככל שבסופו של יום יתברר, כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא, הרי שבידי בית המשפט הכלי של הטלת הוצאות (ראו דברי כבוד השופט רובינשטיין בעניין ששון הנ"ל).
אציין, כי בנסיבות העניין, לטעמי, יש בהחלטה זו כדי לקדם את בירור התובענה בדרך יעילה וכדי להביא לחיסכון בהוצאות הצדדים ובזמן שיפוטי.
אשר על כן, ניתנת לנתבעים רשות להתגונן ונוכח סכום התביעה ההליך ינוהל בסדר דין רגיל.
לאור החלטתי דלעיל, מתייתר הצורך בהכרעה בבקשה למחיקת כותרת.