תא"ק 21236-11-13 עירית ירושלים נ' בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ ואח'

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה לסילוק יד מנכס המצוי בבעלותה באזור התעשייה תלפיות והמתוארים בסעיף 2 לכתב התביעה.

2.כתב התביעה הוגש גם כנגד בסט קאר חב' לשירותי רכב בע"מ אשר החזיקה נכון ליום הגשת התביעה בנכס אולם פינתה אותו ביום 30.11.14.

3. על פי הנטען בכתב התביעה המנוח שאבי ציון הפעיל במקרקעין הנ"ל עסק של קיוסק על שטח של 18 מ"ר בלבד.

התובעת ממשיכה וטוענת כי הנתבעים פלשו לשטח שבבעלות התובעת ובין היתר הקימו מבנים ומגרש חנייה לצורך עסקיה של הנתבעת הנוספת.

הנתבעים השכירו לצד ג' הנ"ל מבנה + שטח של 250 מ"ר משטח החלקה. שטח זה אינו שייך לנתבעים והם בבחינת מסיגי גבול.

4.הנתבעים הגישו בקשה לרשות להתגונן הנתמכת בתצהירו של הנתבע מס' 1, על פי הנטען בתצהיר בין אביו ציון שאבי ז"ל לבין מנהל מקרקעי נחתם בחודש יוני 1991 הסכם פיתוח אשר לא בוטל והינו בתוקף עד היום.

עוד נטען בתצהיר כי אביו השקיע בעבודות פיתוח והקמת הקיוסק סכומי עתק. הנתבעים טוענים ומאשרים כי אין לה כל זכות לגבי שטח החנייה אלא זכות שימוש למבקרי המקום.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים הבאים:

ראשית – הסכם הפיתוח משנת 1991 נעשה בין מנהל מקרקעי ישראל לבין שאבי ציון ז"ל אביו של הנתבע מס' 1 אשר נפטר לטענת הנתבע מס' 1 באמצע שנות ה – 90. בהגינותו הודה הנתבע מס' 1 כי עקב סכסוך בין יורשי אביו טרם הוצא צו ירושה הגם שחלפו להם 24 שנה.

כל עוד לא הוצא צו הירושה הרי שבמקרה הטוב הנתבע מס' 1 הינו אחד מיורשי אביו המנוח. בנסיבות אלה לא הובהר מהו הבסיס המשפטי להגשת הבקשה מטעמו.

שנית – על פי הסכם הפיתוח שצורף לבקשה הקצה מנהל מקרקעי ישראל שטח של 18 מ"ר לערך וזאת לצורך הקמת קיוסק.

כמו כן נקבע כי תקופת הסכם הפיתוח הינה ל – 36 חודשים, החל מיום אישור העסקה ועד ליום 1.7.94.