תא"ק
בית משפט השלום צפת
|
20508-11-14
01/01/2015
|
בפני השופטת:
ברכה לכמן
|
- נגד - |
מבקשים:
1. אריה חן 2. בלהה פינקלשטיין
|
משיבה:
קיבוץ הגושרים אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ
|
החלטה |
1.זוהי בקשה למתן פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן, כנגד הנתבעת, שכתב התביעה הומצא לה כדין.
2.ביום 21/12/14 ניתנה החלטה לפיה תבהיר ב"כ התובעים מהו הבסיס המשפטי להגשת התביעה בסדר דין מקוצר. ההבהרה הוגשה לתיק ואין בה ממש.
3.מדובר בתביעה שהוכתרה במהותה כתביעה כספית, בסכום של 216,456 ₪ בטענה שכיורשיה של המנוחה, אסתר פינקלשטיין ז"ל, הם זכאים לפירות ההשכרה של נכס מגורים אשר שויך למנוחה, אצל הנתבעת. התובעים צירפו לכתב התביעה הסכם שכירות שנערך ונחתם בין הנתבעת לבין גל יונתן ואסנת.
4.נקבע בהלכה הפסוקה, ע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ, מאגרים משפטיים, כלהלן:
"הרשם אינו מנוע - ואוסיף ואומר שהוא חייב - לבדוק אם התביעה ממלאת על פניה אחרי הדרישות של תקנות 269 ו-270, גם אם הנתבע לא בקש רשות להתגונן. תביעה הלקויה מבחינה זו אינה עוברת אף את המפתן לקראת מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר. אין זה עניין בין התובע והנתבע אלא בין התובע ובית-המשפט או הרשם החייב לשמור על הדרישות שהתקנות קובעות לשם מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר."
5.בהתאם לתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ניתן להגיש בסדר דין מקוצר תביעות על סכום כסף קצוב, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.
6.בענייננו, ההסכם שצורף לתביעה שנערך בין הנתבעת לצד שלישי, אינו מהווה ראיה בכתב לתביעה ואינו מהווה ראיה בכתב הקושרת את הנתבעת לתביעת התובעים. אין במסמך כדי להצביע על זכותם של התובעים בנכס נשוא ההסכם ואין בפני כל ראיה המלמדת על התחייבות הנתבעת כלפי התובעים.
7.לפיכך, משאין בפני ראיה בכתב, ולו גם כהגדרתה המקלה של ההלכה הפסוקה, שדי בראשית ראיה בכתב, אני קובעת כי התביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר.
8.מאחר ואין התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, כלפי הנתבעת, אני מורה על מחיקת כותרת התביעה והעברת התביעה לפסים של סדר דין רגיל.